באור הזרקורים – פרק 1

שמי אנהי ג'ובאנה פורטה פורטיז'ה. אני שחקנית וזמרת פופ מקסיקנית. מאז שאני זוכרת את עצמי בהיותי ילדה בת שנתיים התחלתי לשחק בסדרות טלוויזיה ובפרסומות. שיחקתי אף בסדרת ילדים מצליחה בגרסה המקסיקנית שמה הוא " קטנטנות". אני בעלת עיניים כחולות ככחול הים . אני שונאת שאנשים משתמשים במילה " יפה". אני לא חושבת שאני יפה , אני חושבת שאני נראית מעולה לגילי. אני בת שלושים וחצי, אני מאוד ותיקה בתעשיית המוזיקה ותעשיית הטלנובלות שאני משתייכת אליה.

אני לא אוהבת שזוכרים אותי בתור האחת שהיתה בלהקת הפופ רבלדה. המעריצים והמעריצות באים אליי לדירת הרווקות שלי במקסיקו, בזמן שאני בסיבוב הופעות עולמי בערב ובבוקר אני מדקלמת טקסטים כתובים לתפקיד הבא שלי. אני מתה על הארון שלי .אני שואפת להגיע לפסגות רבות ולהצליח בתחומים אחרים. אם אני רוצה משהו אני לא אוותר ואנסה להשיג את אותו דבר בכל מחיר. אני אוהבת הפתעות ומסיבות , והכי אם זה מגיע מאנשים היקרים לליבי.

המוזיקה היא כל חיי , ובשבילי לשיר מול אנשים זהו תענוג צרוף. אני אחרת כאשר אני עולה על במה. אומרים לי שאני מלאכית ואני נוטה להאמין שזה באמת מה שחושבים עליי ברחוב . כאשר אני בבילוי בקניון אני מרכיבה משקפי שמש וצלמי הפפראצי רודפים בניסיון לצלם אותי אפילו בשירותים , אני חובבת אקסטרים והכול. אני אוהבת אנשים שאפתניים המתעקשים על החלומות שלהם. ולא אנשים שמתרצים עצמם כ" לא בא לי" ונכנסים לאנטי מתמשך. אני גם אוהבת לדגמן שמלות כלה וערב. אני לא אוהבת לשמוע על צרות של אחרים.

אני אוהבת אנשים שמחים ואנרגטיים. אני נמשכת יותר אליהם מאשר אל השקטים והנוטים לדיכאון. אמי אומרת שאני שקרנית גרועה , ברגע שאני מאבדת את שפיותי אני מסוגלת להוציא את האמת מפי. אנשים אוהבים להיות איתי , מפני שאני קלילה בעלת אופי שובב שאוהבת לצאת להרפתקאות משלה.

יש לי שלושים זוגות נעליים , ביניהם סנדלים בצבע ורוד מסטיק. ובארון הפרטי שלי יש חמשים סוגים של לקים בכל מיני גוונים שונים. הייתי בלהקה לצד אלפונסו ( פונצ'ו) הררה רודריגז , דולסה מריה אספיונסה סאביניון , מאיטה פרוני באוריקי , כריסטופר לואיס קסיז'ס וון אוקרמן הידוע בכינוי " אוקר" וחוסה כריסטיאן צ'אבס גרזה. אני מסתכלת על הראי ואומרת לעצמי כל בוקר מחדש " כמה כיף להיות אני!" ומחייכת אל הראי בשובבות. ולמרות שאני אומרת זאת , קשה להיות מפורסמת בזמן שכולם רודפים אחריי ולא יודעים מה עובר עליי בתוכי. אי אפשר לדעת מה יהיה עליי מחר , לכן אני מנצלת את הרגע עד הסוף כי אני לא יודעת מה יכול לקרות בעוד שבוע.

אם היו אומרים לי שעליי לבחור בחיה , הייתי בוחרת בדולפין , כי היא חיה מאוד ידידותית ונעימה לסביבתה. מאז שהלהקה התפרקה וכל אחד יצא לדרכו העצמאית כל אחד בדרך שבה הוא בחר. פונצ'ו ואני חברים מאוד טובים ונוהגים להיפגש בכל סוף שבוע. אני יודעת שהוא בחר בתיאטרון ולא במוזיקה כי הוא הרגיש שהתפקיד לשיר בלהקה יותר מדי גדולה עליו. אני נוטה להסכים עם תפיסת העולם של פונצ'ו . הוא צודק. לא קל להיות בלהקה שמונה יותר משש חברים וחברות , בכל זאת הוא התמודד יפה עם הלהקה. דולסה פנתה לקריירת סולו מפוארת משלה, ואני שמחה בשבילה כי זה מה שהיא רצתה.

ועדיין , אני מחפשת את עצמי בתעשייה זו. בסדרה החדשה שבה שאני מככבת" שני בתים" דורשים ממני הרבה יותר מאשר בתפקיד של מיה בסדרת הנוער המצליחה שהתפרסמתי ממנה שקוראים לה " רבלדה" . אני מאוד אוהבת שהדברים יהיו כפי שאני רוצה , ולא כפי שאחרים רוצים.

עמדתי מול הראי והושטתי יד לקחת את המחליק והחלקתי מספר קצוות שיער. תוך כדי שאני צופה בטלוויזיה המקסיקנית. זה כיף להחליק את השיער . נפנפתי את שערי קלות , החלקתי עליהן בעדינות בכף ידי . למראה אני לא נוהגת להחזיר מבטי ולהביט בה מתוך גאווה יתרה. אני יותר נבוכה מאשר שמחה. כאשר הזכירו לי את ההצלחה המסחררת שהגיעה מהסדרה " רבלדה". לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא ידעתי אם לצחוק או לגחך. פשוט רגע מביך שנחרט במוחי לעד.

אני רגילה לפרסום ולהכול , אני פשוט לא יודעת איך להכיל את האנשים שאומרים לי שהראש שלי לא עובד באופן תקין ועושים פרצופים , אחר כך הם באים ומתנצלים על כך בפניי שלא הייתי בסדר איתם. עוד יש להם החוצפה להעיז להתווכח איתי ולהתנהג כאילו הם בסדר. אני שונאת את ההתנהגות הזאת . ולא אשנה את דעתי על כך בשום אופן . לא בגללם או משום שמישהו ממשפחתי יבקש ממני לשנות את תפיסות עולמי. אני חזקה מבחוץ אבל מבפנים אני רכה כמו מרגרינה , אני אוהבת אנשים אמיתיים , היודעים לבטא את רגשותיהם באומץ לב או בכנות.

בשבילי הם האנשים הכי ראויים לאושר אמיתי , לא חשוב איפה הם יהיו תמיד יאהבו אותם. התכוננתי לקראת צילומי הסדרה שיתחילו בעוד מספר שעות. אומרים עליי שאני נראית כמו ברבי ולא אני לא מסכימה אותם אני חושבת שאני נראית אני , בלי קשר לברבי, אני לא חושבת שהחיים שלי מושלמים. בעיני המתבונן זה שלא מכיר את עולם הזוהר חושב שהחיים שלי הם זוהרים ונוצצים. תנו לי לפוצץ את הפנטזיה הזאת לתמיד. המציאות שלי כמפורסמת לא עשויה מפלסטיק , ובטח שלא צבועה בוורוד.

הוריי גרושים מאז שהייתי קטנה מאוד , מכאן , חיי השתנו ללא היכר. למדתי שבחיים לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. וגם שיש אנשים שאמרו לי " לא " בפרצוף ואף פעם לא שמעתי מאנשים באמת שאמרו לי מהלב " כן". טעמתי את טעמן המר של האכזבות בזו אחר זו , ולמדתי להכיר את הצד האחר והאכזרי של החיים.

בכל זאת התגברתי ועובדה שאני כאן , פורסת לפניכם את מהלך סיפור חיי. מכאן ואילך , אלך בדרך שלי ואעשה מה שהלב שלי מצווה לי . כן , היו אכזבות , מודה באשמה , אבל ישנן גם השמחות והאהבות שנהפכו לסימן ההיכר שלי. עברו מיים רבים שסחפו אותי למקום שבו עצרתי היום. אני מסתכלת בגאווה קדימה כשתקווה קטנה ממלאת את ליבי הקטן.

עוד מבט קצר על המראה , סירוק עדין על כל שערי הבהיר ואני בחוץ. בשתיים אני אפגש עם דולסה, בינתיים אלך לצילומי הסדרה שיתקיימו באולפן הטלויזיה במקסיקו.

דילגתי ברצף שתי מדרגות והתקדמתי לעבר הלימוזינה. הקשבתי לשירים באייפוד שלי. כן , יש לי אייפוד , אבל זה לא מה שחשוב לי באמת. מה שחשוב זה עכשיו , מה שאני עושה בצעירותי. לא בעוד חמש שנים , או חמישים השנים הבאות שיבאו אחריהן. הרי מה שיש לי ביד מספיק לי , אז אני מאושרת ומרוצה מהחיים.

אני לא מסתכלת על העתיד כוורוד מתקתק. כי מה שיש לי כעת , יכול באותה קלות כמו שהופיע , להיעלם לחלוטין ואני יכולה לאבד את עצמי אם אני אשכח מי אני באמת. אני לא מתכוונת ללכת בדרך הזאת , כי אנהי החדשה , לא מסתכלת על מה שנעשה לא בסדר בעבר .