באולסטאר אפורות (+18) פרק 1

"כן!! כן!!! אוווו מייי גאדדדד" היא צרחה ונעצה לי את הציפורניים בגב כל כך חזק שכמעט ביקשתי ממנה להפסיק אבל לא רציתי להרוס את הרגע "אל תפסיק!! אני ג.. אני גו.. אני גומ…" היא התחילה למלמל רבי נחמן סטייל ואני הייתי כל כך שיכור שלא הרגשתי כלום אבל היא נראתה כזאת מסופקת שחלק מזה חדר גם אליי ובשלב הזה הייתי כבר כמו מכונה.
שכבנו מחובקים בעירום ושתקנו. לפעמים שתיקה יכולה להיות יותר רועשת מכל רעש בעולם. אני חייב להתוודות שיחסית לגבר אני מאוד נהנה מהאינטימיות הזאת בדרך כלל אבל במקרה שלה הראש שלי כבר חצה את כל אבן גבירול עד דירת החדר וחצי שעולה לי כמו ארמון בריטי ממוצע.
"אתה נשאר לישון פה?" היא שברה את השתיקה ראשונה. "האמת ש.. באמת הייתי רוצה אבל אהה יש לי משמרת בוקר ו.. האופנוע שלי לא פה וזה עד תל ברוך עכשיו.. איזה באסה באמת שהייתי…" שנינו יודעים שאני משקר. שנינו נשארים מחובקים עוד דקות ארוכות. אני חייב לה את זה. לפחות העוד כמה דקות אהבה האלה. "מי זה נדב?" היא שאלה כשראתה את הקעקוע, מנסה ליצור קצת אמפתיה. "סתם אממ חבר.. שנפטר" לא מגיעה לה לדעת יותר..
אתה יודע שהגזמת כשאתה יוצא מהבית שלה וכבר אור בחוץ. סעמק למה הייתי צריך ליפול על מישהי מאזורי חן איך אני מגיע הביתה לעזאזל?? אני מסיים יותר מדי לילות על התל אופן בזמן האחרון.
שמתי לב ברכיבות המזדמנות האלה שהתואר עיר ללא הפסקה של תל אביב רלוונטי עד גג 4 בלילה, אחרי זה מעט האנשים שיוצא לך לראות זה זקנים שיוצאים לרוץ, סטלנים עם שקיות AMPM וסודנים בתאי טלפון. מלא סודנים. ברמה שיום אחד נוער הגבעות יבנו מאחזים בתחנה המרכזית הישנה מול שווארמת ראש העיר.
אני אספר קצת על עצמי. איתי סנדר, בן 23. גדלתי בצפון תל אביב, שירתתי באגוז שנתיים ו8 חודשים עד שנפצעתי ב.. איזה מקרה. היום אני משכיר דירה ברחוב השופטים, ממלצר במסעדה בחוף תל ברוך. איך זה מספיק לי לדירה משל עצמי אתם שואלים? אני משלים הכנסה מלארגן אנשים יעני, אני הכיוון שלהם שזה כאילו.. אני מוכר להם סמים. אני שונא את המילה הזאת. הרואין זה סמים. ירוק וחום זה בקושי סיגריה. זה התחיל מהתיכון שמדריך שהיה לי בצופים ביסודי היה משיג לי ודרכו הייתי מארגן את כל החבורה. מפה לשם אחרי הפציעה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.. מאז האירוע כל הצוות התפרק ו.. כל אחד חיפש את עצמו. ספקטור עדיין במזרח לא עונה לטלפונים של אמא שלו המסכנה הזאת וכתום בעגלות בקנדה והוא גם הציע לי להצטרף לפני איזה חצי שנה הוא כבר מאוד מקושר שם אבל אני לא מסוגל לעזוב את הארץ ככה ואח של נדב מתגייס עוד מעט ואני לא מסוגל… אז אותו מדריך חיבר אותי לכל העסק. נחמד להיות בצד המרוויח אחרי שכל השירות סיכלתי הברחות ענק בצפון ולא הרווחתי מזה שקל.
בנוגע לבחורה מהלילה.. לקוחה שקבעה איתי בבר ברוטשילד שהיא עובדת בו והזמינה אותי לכמה שוטים עליה וסיפרה שהיא מאזורי חן ועכשיו השתחררה ומסתבר שלמדנו באותו תיכון והיא היתה שלוש שנים מתחתיי ואפילו חברה שלה אחות של חבר שלי מהצופים וביקשתי ממנה שלא תספר והיא אמרה תכריח אותי ונישקתי אותה והיא ביקשה שאחכה עד שהיא סוגרת ושילמה על מונית אליה הביתה.
אחרי רכיבה ארוכה בג׳ינס ואולסטאר הגעתי סוף סוף הביתה וחיברתי את הטלפון למטען אחרי שהוא נכבה לי אי שם בין הסדינים של מה שמה ונכנסתי להתקלח. ידעתי שכנראה שאין מים חמים ושנגעתי במים עוד שיקרתי לעצמי שהנה הם מתחממים אבל בסוף נאלצתי לנשוך שפתיים ולהתקלח ככה.
כשיצאתי הטלפון כבר היה דלוק והיו לי 3 שיחות שלא נענו, 2 מאמא ואחת ממספר לא מזוהה שהיה נראה לי די מוכר אז הוספתי לוואטסאפ לבדוק את התמונה.
הסתכלתי בתמונה ו… יכול להיות?? מההה.. למה ש.. עדי תתקשר??