אתמודד עם כולם

זה כל יום מחדש.. אתה יוצא החוצה ורואה את כולם והם רואים אותך..
צוחקים פה ושם על זה שאין לכך שיער.. מתלחששים על העובדה הזו שיש לך סרטן..
אנשים מסתכלים עלייך וחושבים
"איך הוא לא מתבייש לצאת ככה? מסכן! כל יום כואב לו יותר!" אבל מה שהם לא יודעים.. שאותו בן אדם חסר השיער הוא גאה.. והוא מאמין.. ויש לו כוח.. אותם ילדים שעושים את זה חושבים שהוא מסכן.. והוא עצמו חושב שהוא חזק.. ומתמודד.. יש מעט מבוכה.. ויש את הכאבים אבל יש גם דרך להתמודד בחיים.. אותו בן אדם יודע שהוא במלחמה.. מלחמה נגד מה שיש בגופו.. ומלחמה עם אותם ילדים שלוחשים דברים שאינם נכונים.
ויש ילדים שתורמים את שיערם בשביל שמצבים כאלו לא יקרו.. או לפחות שלא יהיה את המצב הזה של הלחשושים והדאגות.. אני יודעת ששערי יצמח עוד יותר.. אתרום אותו.. לאנשים שרוצים ולפעמים זקוקים לכך.
הם הולכים ברחוב אבל חסרי דאגה.. יודעים שזה מצב לא נעים בכלל.. יודעים שיום יבוא והם יפתרו מהקללה.. שנקראת..
סרטן