אתה ואני

בס"ד

אני תמיד משתנה לו מקצה לקצה. פעם אני אוהבת ופעם קשה לי לומר לו את זה. יש ימים אני מחבקת, מחזיקה חזק שלא ירפה וימים אחרים שהריחוק היא מילה יפה יחסית למה שזה. לפעמים אני משוויצה בו לאחרים ומספרת רק שבחים ולפעמים מרגישה שאני לא מספיק טובה בשביל לחשוף אותו ברבים. והוא מושלם, כל מה שצריך בשביל לחיות בגג העולם. והוא מביט בי משתנה, פעם צוחקת ופעם בוכה, פעם אוהבת ופעם רחוקה, אבל הוא עדיין כאן. הוא הדבר הכי איתן. אני יודעת שכשאני איתו אני לא צריכה עוד שום דבר אבל, קשה לא להתפתות ולכן אני גורמת לו שוב לתהות 'מתי אני אבחר בו והוא יפסיק לחכות'. הוא בחר בי שאהיה איתו והבטיח לי ש'לעולם לא ינטוש, גם אם לפעמים יהיו משברים, הוא יתן לי את הכל לעולמים' . ולמילים שלו יש עוצמה יותר ממני אז אני נאחזת ומבטיחה שיום יבוא וגם אני אהיה איתנה. לא אשתנה שוב, אפילו לשנייה. ואז אוכל לחייך ולומר בהנאה "אני בת של מלך ובחרתי בך".