ארץ הממתקים.

״אמא,אפשר לספר לך סיפור?״ שאלה ליז הקטנה..טוב, לא כל כך קטנה.בת 8 ושישה חודשים בדיוק.
״וודאי יקירתי.״ אמרה אימה של ליז,אנג׳לה.למרות שהיא שמחה לא לשמוע את הסיפורים המייגעים של ליז שבדרך כלל כוללים נסיכות דיסני וחדי קרן.״אשמח לשמוע.״
״טוב…אז שאני אגדל אני רוצה לגור בארץ הממתקים!זאת ארץ קסומה שהכל בה עשוי ממתקים.״ ליז הקטנה מחבקת את בובת הברבי שלה חזק חזק.
״ארץ הממתקים?איפה זה?״ שאלה אנג׳לה כאילו בפליאה.כל אחד מהצד היה רואה שהיא לא באמת מתעניינת,יש לה כישורי משחק של בן 10.
״ארץ הממתקים נמצאת בקנדה!עכשיו אפשר להמשיך?״
היא לא חיכתה לתשובה וישר פתחה את פיה.
״העננים עשוים משיערות סבתא מתוקות ואויריות שכיף לדרוך עליהן,כן,אפשר ללכת על העננים ואפשר גם לאכול את הענן.אבל תאכל את הענן שלך לא יהיה לך על מה לעמוד ותיפול למפל השוקולד.״
אימה של ליז הקטנה חושבת שהיא לא הייתה צריכה ללכת לסבתא שלה,שזה בגלל שהיא דוחפת לה ממתקים כל הזמן.היא לחצה על דוושת הגז בתקווה לעקוף את הפקק אך ללא הצלחה.
״יש שלושה מפלים בארץ הממתקים, בריכה ואגם אחד.
המפל הכי חשוב זה מפל השוקולד החם הענקי,שאפשר להתרחץ בו.המפל השני זה מפל קולה,אבל קולה דיאט.והמפל השלישי הוא שמנת מתוקה עם תותים.הבריכה זה ברד.והאגם זה שוקו.
במקום פרחים יהיה סוכריות על מקל ….״
בשלב הזה אנג׳לה כבר לא הקשיבה לביתה.
הדבר היחיד שחשוב לה כרגע זה לעבור את הפקק.
לאחר שעות רבות הגיעו לביתהם.על השולחן הייתה מעטפה פתוחה.היא החליטה שהגיעה הזמן לספר לה.
היא לקחה את המכתב מהמטעפה ליידיה .
״ליזי,מתוקה,אני צריכה לספר לך משהו ..״
עצב היה בקולה.
״התוצאות של הבדיקה הגיעו.״
ליז הייתה דרוכה.
״והם חיוביות.״
״זאת שיש לי או אין לי?״ שאלה בתימהה.
״יש לך סוכרת.״
״זאת אומרת?אני לא יחיה בארץ הממתקים?״ שאלה.
״לצערי כן …״ היא התיישבה וחיבקה את ליז חזק חזק.
״אז אפשר לספר לך על ארץ הירקות?״