ארגנטינה הקסומה – פרק 4

פרק 4 – ארגנטינה הקסומה
אביטל הישנונית שקמה בחמש בבוקר, קפלה את חולצותיה והכניסה אותן למזוודה שנחה על המיטה הזוגית. היא ארגנה את הבגדים שהיא תלבש היום והניחה אותם על הכיסא . היא נזכרה באירוע השטיח השרוף וצחקקה לעצמה. היא התבוננה באופיר הישנה ממולה והסתקרנה לאיזה מקום המדריך אדם יקח אותן היום.
פתאום אופיר פקחה את עינה , הסתכלה מסביבה ברפרוף ואז אמרה לאביטל: " למה לא הערת אותי? אנחנו צריכות כבר לרדת , לא?" שאלה אופיר בקול עמום.
" עדיין לא, ארוחת הבוקר פה היא רק ברבע לשבע . תישני עוד קצת. תאספי כוחות. כי אנחנו הולכות ללכת היום הרבה ברגל. שלא תתעייפי. " הזכירה לה אביטל בקול חולמני.
אביטל הברישה במסרק את שערה החום- שוקולד. היא חלקה את שערותיה לקבוצות נפרדות , ואז קלעה את שערותיה הארוכות למקלעת ארוכה ודקיקה.
" אין לי כוח, דווקא היום אנחנו נלך הרבה ברגל, לא רוצה. למה לאיזה מקום אנחנו נלך?" שאלה אופיר בעצבנות.
" כן, גברת ישנונית. קדימה , לכי לשטוף פנים ולצחצח שיניים. מה עם אורון? הוא לא מתכוון להתעורר? תעירי אותו ותגידי לו שמחכים לו למטה." חזרה והדגישה.
" טוב, אימא. אני עכשיו קמה. סתם , אני צוחקת. איפה הבגדים שהכנתי לי אתמול? אה, הנה הם! טוב, אני נכנסת להתקלח ולשטוף פנים." קראה אופיר בהרהור.
*
אביטל נעלה את הנעליים האדומות, ומשכה את השרוכים כדי לקשור היטב. לאחר מכן, היא הלכה להעיר את שרון ואת עדי. כשהיא דפקה על הדלת , השעה כבר הייתה שש וחצי. יש עוד רבע שעה עד לארוחת הבוקר. היא צריכה ללכת ביחד עם אופיר ואורון.
שרון פתחה לה את הדלת . עדי העבירה ערוצים בשלט והביטה במסך כאילו היא קיבלה הרגע סוכרייה. עוד מעט והיא תיהפך להיות טלוויזיה. היא הביטה בהן בהפתעה.
"מה , כבר קמתן? עוד מעט צריך לרדת לארוחת הבוקר. אין עוד הרבה זמן. אז לא הייתי צריכה להעיר אתכן . " השיבה אביטל בהתפעלות.
" כן, אני הרגע יצאתי מהמקלחת . אני צריכה עוד לסדר את השיער שלי , איפה המחליק שהבאתי מהבית?" מלמלה שרון. היא שלפה את המחליק מתוך המגירה והכניסה את התקע לתוך השקע. היא התחילה להעביר את המחליק על שערה חום השוקולד.
" אויש, נו באמת. שרון . השיער שלך דווקא בסדר. למה את צריכה לסדר אותו?" העירה עדי בעדינות. שרון נתנה בה מבט מתרה.
" אני רוצה שהוא יראה חלק ואני לא אצטרך לסדר בכל יום. מה הבעיה שלך , עדי? השיער שלך הוא חלק מאז שנולדת . תפסיקי להגיד לי מה לעשות!" סיכמה שרון באדישות, לא שמה לב שהשיער שלה נהיה נפוח בגלל שהיא השתמשה הרבה במחליק השיער.
" את לא שמה לב שהשיער שלך נראה כמו שחזרת ממלחמה. זה לא בריא להשתמש כל הזמן במחליק. פעם אחת , תלכי עם שיער מתולתל. תאמיני לי , לא יקרה לך כלום!" העירה עדי שוב.
" עדי, בפעם המיליון. אני אשתמש במחליק מתי שאני רוצה. תאמיני לי , ששיער חלק הרבה יותר מושך מאשר תלתלים." חשבה שרון. עדי הביטה בה מבט בוחן.
" אביטל , לאן אנחנו נוסעות היום? " שאלה שרון שנראתה מאוד מסוקרנת.
" אנחנו ניסע לנהר דה לה פלטה ( הכסף). זה הולך להיות מעניין. אני כבר רואה אותו בדימיוני. הטיול הזה שווה מיליונים שלא תחשבי שזה בחינם. ארגנטינה הקסומה. אין אני מאוהבת בה. " אמרה אביטל בהתלהבות.
" נהר דה לה מה? אוף, המקום הקודם שהיינו בו היה מדהים. לעולם לא אשכח. אגם ארגנטינו עם שברי הקרחונים בצבעי תכלת כהה. וואי, איזה נוף קסום. יש לי תמונות שצלמתי. חוץ מהתמונה הזאת. שיצאה מטושטשת לגמרי." קראה שרון בהרהור.
" אגם ארגנטינו הוא מקום מעלף. שברי הקרחונים האלה הממו אותי לגמרי. יש לי גם תמונות שצלמתי. הכי אהבתי את הקרחונים בצבעי תכלת כהה." אמרה אביטל במתיקות.
" מה זה נהר דה לה פלטה? אף פעם לא שמעתי שיש נהר כזה. אולי את ממציאה?" תהתה עדי.
" נראה כבר. נו , אתן באות? אופיר ואורון מחכים לי מול המעליות. אני הולכת. טוב, אני מתקדמת. אתן יכולות לבוא בעצמכן לארוחת הבוקר. בשעה שמונה וחצי אנחנו יוצאות לכיוון נהר דה לה פלטה ." השיבה אביטל. היא יצאה מהחדר והלכה לעבר המעליות.
אורון ואופיר כבר חיכו לאביטל מול המעליות, אביטל ניגשה לעברם מחויכת. שלושתם עלו במעלית למרות שאורון קצת התקרר והוא לא הפסיק להתעטש. אביטל הביטה בו במבט בוחן. כנראה בגלל המזגן שמותקן בחדר.