אפסה תקווה
ניסיתי הכל ושום דבר
שמש קופחת ואין נווה מדבר
תש כוחי, רועדות לי הרגליים
מה ילד יום? ולאן מכאן?
הלב שלי נהיה כבד בכל יום שעובר
הכאב מתגבר והראש צובר
מחשבות, טרדות ודאגות מליל אמש
ואין שום דבר חדש תחת השמש
למה זה קורה תמיד כשאני שם?
איך זה שמדברים על זה כל פעם שאני כאן?
עייפתי להתמודד
המגננות שלי נפלו כבר מזמן
אז החיצים פוגעים ישר בלב
והוא שותת דם
הם צחקו לי בפנים
ולא חשפתי שנפגעתי
כי אני טובה בלהעמיד פנים
לזייף עוד צחוק או חיוך
כדי שלא תדעו מה הולך לי בפנים
אז השמש מזמן שקעה אצלי
והזריחה עוד לא עלתה
ואומרים שאם לא טוב אז סימן שזה לא הסוף
אז איך זה שלפעמים עולות לי מחשבות לשים סוף
והוא בכלל לא טוב???
אף אחד לא היה שם למחות לי את הדמעות
אחרי לילות ארוכים של בכיות
אף אחד לא הניח לי כתף להישען
נאלצתי להתמודד לבד מול הכאב
והוא מאש ואני מבשר
אז אני מתמודדת בעל כורחי, נלחמת
כוחותי אוזלים והמלחמה לא נגמרת
והתפילות שלי נבלמות בחומות של חטאים
שאפילו לי אין כוח לעמוד מנגד
לא נותר לי מה לעשות
כי כבר ניסיתי הכל
ואפילו להתייאש אסור
אבל קשה לי וכלום לא ברור
אז העין מורידה עוד דמעה, ועוד אחת
והכתב כבר מטושטש
21 ימי הולדת ואתה עדיין לא כאן!
תגובות (2)
לא הבנתי…..