ישבתי מול המחשב ולא ידעתי מה לכתוב, באותה השניה שהתיישבתי ידעתי שמה שאני לא אכתוב יצא לי נוראי.... תמיד הייתי אדישה לנושאים פרטיים, אבל באותה מידה שליהונתן קשה, לי קשה. אני יודעת שאני כמעט ולא מראה את זה, אני כן יודעת לשבת בשקט. אז יצא לי לשבת שוב מול המחשב, ופעם ראשונה בחיי לייצור דמות שהיא קצת כמו החיים שלי. מאז שאני קטנה אמא שלי אומרת לי "את לא יכולה", עם הזמן גדלתי ככה והאמנתי לזה בעצמי. היה לי קשה לשנות את זה. אני לא אומרת שאמא שלי היא אדם רע, אני אומרת שאם היא הייתה קצת יותר מאמינה בי, יש מצב שלא הייתי עוברת הרבה ממה שאני עוברת היום וממה שעברתי. אני אמורה לקחת כדורים שאני מאמינה שכולכם מכירים את שמם, "ריטלין" זה השם שמפחיד את כולם, אצל ילדים זה כבר הפך להיות קללה. הייתי אמורה לקחת את הכדורים,אומנם אני ילדה מאוד עקשנית וגם את הכדור הקל והחלש ביותר לא הסכמתי לקחת. כולם ניסו לשכנע אותי לקחת אותו ורק בן אדם אחד שמאז ומעולם האמין שאין לי כלום, שאני הכי בסדר שאפשר. לאותו אדם קוראים אבא שלי. הוא היחיד שתמך בזה שלא רציתי לקחת את הכדורים, הוא האמין ועדין מאמין שאני יכולה לעשות הכל גם בלעדיהם. הורים וילדים, אני לא יודעת למי הסיפור הזה יותר מתאים. אם תאמינו בעצמכם או בילדכם, או אפילו בחברכם, תוכלו לתרום גם בלי להשקיע כסף או זמן. תזכרו מילים משנות עולם.

אין מכשול שאי אפשר להתגבר עליו

20/03/2017 694 צפיות 3 תגובות
ישבתי מול המחשב ולא ידעתי מה לכתוב, באותה השניה שהתיישבתי ידעתי שמה שאני לא אכתוב יצא לי נוראי.... תמיד הייתי אדישה לנושאים פרטיים, אבל באותה מידה שליהונתן קשה, לי קשה. אני יודעת שאני כמעט ולא מראה את זה, אני כן יודעת לשבת בשקט. אז יצא לי לשבת שוב מול המחשב, ופעם ראשונה בחיי לייצור דמות שהיא קצת כמו החיים שלי. מאז שאני קטנה אמא שלי אומרת לי "את לא יכולה", עם הזמן גדלתי ככה והאמנתי לזה בעצמי. היה לי קשה לשנות את זה. אני לא אומרת שאמא שלי היא אדם רע, אני אומרת שאם היא הייתה קצת יותר מאמינה בי, יש מצב שלא הייתי עוברת הרבה ממה שאני עוברת היום וממה שעברתי. אני אמורה לקחת כדורים שאני מאמינה שכולכם מכירים את שמם, "ריטלין" זה השם שמפחיד את כולם, אצל ילדים זה כבר הפך להיות קללה. הייתי אמורה לקחת את הכדורים,אומנם אני ילדה מאוד עקשנית וגם את הכדור הקל והחלש ביותר לא הסכמתי לקחת. כולם ניסו לשכנע אותי לקחת אותו ורק בן אדם אחד שמאז ומעולם האמין שאין לי כלום, שאני הכי בסדר שאפשר. לאותו אדם קוראים אבא שלי. הוא היחיד שתמך בזה שלא רציתי לקחת את הכדורים, הוא האמין ועדין מאמין שאני יכולה לעשות הכל גם בלעדיהם. הורים וילדים, אני לא יודעת למי הסיפור הזה יותר מתאים. אם תאמינו בעצמכם או בילדכם, או אפילו בחברכם, תוכלו לתרום גם בלי להשקיע כסף או זמן. תזכרו מילים משנות עולם.

תמיד, תמיד אומרים לי "ג'וני אל תגע!" ותמיד כמו אידיוט אני הורס את הכל…
לא מאמינים לי?
קחו דוגמא, אתמול הייתי במסיבה של שיי, חבר טוב שלי, כמה דקות לפני שהגעתי לבית שלו התקשרתי אליו שיעזור לי עם הבלונים והעוגה, זה היה כבד וגם ככה אני עייף.
אף אחד לא טרח להגיד לי "ג'וני זאת מסיבת הפתעה, שיי לא אמור לדעת ממנה…"
טוב אז הבנתם כבר שאני אדם מיוחד, שמי יהונתן פרץ אבל כולם קוראים ג'וני.
אני גר בעולם שונה, העולם שלי, אבל בתכלס אני מבת ים, כן כן עדין בחטיבה, כיתה ח' לא תמיד שורדים.
מאז ומעולם הייתה לי בעיה עם בצפר, סליחה טעות שלי בית הספר, אף אחד לא האמין בי באמת, כל פעם שאני מנסה לשבת ללמוד ולהשקיע קורה משהו אחר שמפריע לי, ואז כמובן אני מפריע ומאשימים אותי, אותייייי! לא את שי שזרק עלי תמחק אותיייי!
מה נראלכם שאני אשכרה אשב בשקט בלי לזרוק עליו בחזרה? פחח הצחקתם אותי.
כשאני אומר שאני לא יכול אומרים לי "זה לא שאתה לא יכול, אתה פשוט לא רוצה", אף אחד אף פעם לא מבין כמה, כמה שאני מנסה ורוצה להצליח וכמה אני משתדל לשבת בשקט בשיעור.
תמיד המורים מוציאים אותי מהשיעור ומפה לשם אני מוצא תצמי בשיחה אצל המנהלת, אני לא מבין איך ההורים שלי מצליחים לסבול אותי אני מרגיש שאני מכביד עליהם.
בבצפר "אורנים" איפה שאני לומד עכשיו, פגשתי את שיר שיישר ראתה עלי שאני חדש והכירה לי את שיי ועדי.
אין, אין!! מה הייתי עושה בילעדיהם? אני יודע אני ילד בעייתי, אבל הם היחידים שקיבלו אותי כמו שאני.
תמיד הייתי מקובל גם מבלי לנסות, משהו במראה שלי ובהתנהגות שלי מושך אנשים,אולי זה בגלל שאני מתחצף למורים או מפריע.
שיי אומר שזה בגלל הביטחון העצמי שלי שדרך אגב גם זה ממש לא חסר, שיר אומרת שזה בגלל המראה,ואני רק רוצה שיאהבו אותי לא כי אני מפריע, ולא כי אני אולי יפה, אלא כי יש לי אופי טוב….
אז שלום לכולם שמי יהונתן פרץ ולעולם זה יהיה שמי, אף פעם לא הייתי ג'וני ואני גם לעולם לא אהיה.
תמיד אני אשאר אני, ולא אשתנה, תמיד אני אנסה להצליח להשתפר במה שאני יכול, למרות שקשה לי, איך איזה מאבחן אמר לי פעם? קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.
אני הולך להשקיע בעצמי כי אני לבד בעולם הזה, אולי יש לי חברים שתומכים ומאמנים בי, אבל בסוף אני לבד בעולם, כי הם לא יהיו שם כדי ללמוד בשבילי תואר ראשון ושני ואם אני אספיק אז אפילו דוקטורט.
החלום שלי זה להיות בעל עסק ולהקים מקום שלא יהיה עוד סתם מקום, שיתרום לילדים שקשה להם, שצריכים עזרה, שצריכים שיאמינו בהם.


תגובות (3)

זה נחמד מאוד.

20/03/2017 22:04

מרגש ובשפה מותאמת. מאוד אהבתי

21/03/2017 05:33

צודקת לגמרי, אהבתי מאוד!

16/04/2017 00:17
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך