אף אחד חוץ ממני…

היא נופלת ….
היא לא יודעת מה לעשות …
אף אחד אחר לא יודע , אף אחד חוץ ממני ,החברה הטובה שהיא סומכת עליה .
היא פוגעת בעצמה ,היא לא אוכלת , היא עצובה .
אף אחד לא יודע
אף אחד חוץ ממני .
אני לא יכולה לעזור , היא לא רוצה…
היא כועסת על איך שהיא נראית על מה שהיא אוכלת …
והיא מוציאה על עצמה את כל הכעס הזה …
היא אומרת שזה כלום , אבל אני יודעת שזה התחלה של משהו שלא נגמר…
היא אומרת שזה קרה רק פעם אחת וכל מה שאני יכולה לעשות זה לקוות לא יהיו עוד פעמים.
היא לא מקשיבה, לא רואה ,ולא שומעת ,היא נסגרת .
אף אחד לא יודע
אף אחד חוץ ממני !
אף אחד לא יכול לעזור לה כי אף אחד לא יודע …
רק אני …
והיא לא נותנת לי !
אני לא יודדעת למה ?
למה?
למה?
למה דווקא לילדה הזאת ?!
זאת שהייתה הילדה השמחה והמצחיקה שהייתה החברה הכי טובה שלי ?
זאת לא היא !
אני בטוחה !
ועוד פעם היא לא מרשה לי לעזור ועוד פעם היא לא מרשה לי לספר !
היא נקרעת מבפנים , והם ,הם לא יודעיחם אז הם ממשיכים לקרוע !
הם לא יודעים מה הם עושים !
אף אחד לא יודע
אף אחד חוץ ממני !
אני מגנה עליה – אומרים שאני אמא שלה , למה ?! כי לי באמת אכפת ממנה?
אף אחד לא יודע
אף אחד , חוץ ממני …..