אני

זה לא גרוע, זה פשוט מאכזב.
לחשוב שהשקעת כל כך הרבה זמן בזה, שעשית הכל,
זה מאכזב.
את לא בוכה על זה, את עייפה.
למה אנשים לא מאמינים?!

מה עשית לא טוב?
למה הכל השתנה?
אני תמיד רוצה להצליח, להגיע להכי טוב שלי,
אבל זה לא 'הכי טוב'.
אתן אומרות לי "את תמיד אומרת לנו לא לבכות על __ אבל את בעצמך בוכה…"
אני לא בוכה!
אתן פשוט לא מבינות.
אצלי זה לא עולה, זה רק יורד.
יש לי כ'כ הרבה עבודות להגיש, וכ'כ קצת זמן…

חותמת לכן שאני שונאת אתכן כשאתן מסתכלות במה שאני כותבת.
למה אתן צריכות לדחוף את הפרצוף שלכן לדף שלי,
אולי אני כותבת משהו אישי? משהו של באלי שידעו?
די כבר!

אתן לא רואות אפילו שאתן פוגעות בחברות שלכן!
אתה בשנייה.
לי זה לא מפריע, כי אני לא אחת מכן אבל עדיין….

אין לי כוח יותר, באמת שאין.
אני כבר מוצאת את עצמי בוכה לפעמים ואני לא יודעת למה.
פשוט, תעזבו אותי, בסדר?