אני שומרת על אחים שלי:-(

בבית פינתי, מהודר ובעל אופי רהוותני,
ישב ילד ליד שולחן ארוך ולבן, על השולחן היו פזורים באקרי תיקים, מסמכים, וזוג זעטוטים נוספים, זה אכל נקניקיות, וזו אכלה טוסט, ובין נגיסה בליסה ובליעה החלו המריבות, זה מכה וזה מקלל זאת בוכה וזה מתלונן.
ואזי נשלחו הזעטוטים למקלחות נפרדות וגם שם לא פסחו הרטינות.
וכאשר ירדה אחותם הגדולה והשקיפה מן המעקה השקוף
למול עיינה התגלה מחזה מאוד מוזר, הילד הרוגז, שסרב לאכול, הילד הכועס שהאשים את הכול, ישב בשקט וטבל את הנקניק בקטשופ,
מבט מרוכז על פניו בעודו נועץ את שיניו בבשר.