אני פורקת את רגשותיי
מכירים את ההרגשה הזו שהכל מתפרק לך מול העניים? ושאין מי שיקשיב לך?
אתם מניסים דרך לצאת מהדיכאון הזה אבל מרגישים שאתם פשוט לא יכולים..
יש לי המון מצבים כאלה..
וכשאני סגורה בחדר ורוצה להישאר שם עד להודעה חדשה אני רק מבינה שאני צריכה הקשבה.. הקשבה מאיש אחד.. איש אחד שיעזור..
וזה הגיעה למצב שחברה שלי תומחת בי..
החברה הכי טובה שלי.. מי צד אחד אני שמחה כי היא מקשיבה לי ותומחת בי..
אך מצד שאני אני עצובה.. כי אין לי למי לפנות לפעמים וזה יוצר מצב שאני פונה לאנשים שהם לא מהמשפחה ולפעמים כן.. לפעמים ען עוזרים לי אבל הייתה אישה שעזרה לי בהכל.. כל דבר..
אבל היא הלכה לעולמה.. והיא הייתה הבן אדם היחיד שרציתי לפנות אליו.. כי היא היחדיה שבאמת עזרה לי עם הרגשות שלי.. וכשפתאום היא.. הלכה.. אני לא ידעתי מה לחשוב.. או מה לעשות קודם.. לצרוח מכאבי נפשי או לבכות ולשפוך את כל נפשי..
הרבה פעמים יש עוד בני משפחה שעוזרים לי אבל.. לפעמים לא.. והתסכולים שלי יחד איתי.
תגובות (2)
תאמיני לי שאני מבינה אותך.
אני כלכך בעייתית נפשית שלפעמים אנשים פשוט לא יכולים להיות לידי, זה ממש מסוכן להם…
אבל הם פשוט לא מבינים שאני צריכה מישהו שיקשיב לי, לא מאתיים, לא חמישים, אחד. רק בנאדם אחד שיקשיב לי, יבין אותי ואת המצב שלי, שיתן לי את הכתף שלו (אבל ממש מוחשי), שאני יוכל לבכות ולבכות לידו והוא לא יצחק או לאידעת מה…
אבל פשוט אין לי אחד כזה. והבנות בכתיה שלי לעולם לא יבינו אותי. זה לא שקר, זו אמת.
בדקתי בחשאי פעם.
ואני גם ה"פסיכית" במשפחה שלנו אז בכלל…
טוב מצטערת שאני ככה חופרת לך בטח,
אני מקווה שתמצאי מישהו לדבר איתו ותרגישי טוב (נפשית ופיזית..)
וכמו שאמרנו, אנחנו לא ניפול בגלל שום דבר! (או לפחות ננסה… ;)
תודה ספיר! עוד מישהי שמבינה אותי! חחח :) את לא חפרת את עודדת אותי :) באמת תודה..