אני מרגישה

אני מרגישה נטושה, אני מרגישה מוזנחת.
אני מרגישה עצבות וכאב.
אני מרגישה את מה שכולם מרגישים.
ולמה אני צריכה לקום בבוקר, ולהרגיש? אני שואלת את עצמי.
למה אני צריכה לישון ולחלום, ולהרגיש? אני חושבת בתוכי.
אני חושבת שרגשות, הם מצד אחד, הדבר הכי יפה ומקסים שיש.
אבל אני חושבת שרגשות הם גם הדבר הכי גרוע שיש.
רגשות גורמות לכל דבר. הם גורמות לכישלון, גורמות להצלחה.
גורמות לדיכאון, גורמות לאהבה.

הרגשות הם דבר מדהים, שצריך לייחל לו.
אז למה דווקא אני מבקשת שהם יסתיימו?

למה דווקא אני סובלת מהם ולא נהנית מהם?

למה דווקא אני חושבת על הדברים האלה?