אני מניחה שידעתי

אני מניחה שידעתי כבר זמן מה,
שזה יסתיים כך.
שהחיים יסתיימו כך.
כשאני לבד, ואין איש שישים לב להיעלמותי.
אני חושבת שידעתי את זה תמיד.
במקום חשוך ואפל במוחי, כנראה ידעתי זאת.
אבל, פשוט לא רציתי להאמין לזה.
רציתי להאמין שאוכל להשתנות.
שאוכל לגרום לכך שלמישהו יהיה אכפת ממני.
אבל לא, נראה שהאופי הדפוק שלי ניצח,
ואני אסיים לבד באמצע שום מקום,
מחכה מישהו שלעולם לא יגע יבוא ויציל אותי.