אני לא קיימת יותר

It is just too late 22/01/2014 627 צפיות 2 תגובות

אני לא קיימת יותר.
האמת, שזה שקר,
מעולם לא הייתי קיימת.
איש מעולם לא ידע את שמי.
ואיש לא נשאר מספיק זמן בשביל לשאול.
אני מניחה שאני תמיד אהיה אני.
לא יותר מתחנת מנוחה,
מישהי שמקשיבה ונותנת עצות,
אבל יותר מזה לעולם לא אהיה.
אני מניחה שזה מה שתמיד הייתי,
מישהי שאפשר לספר לה הכול,
אך בו זמנית לא לפחד שהיא תפיץ את זה,
בגלל שהיא אף-אחד, אני לא באמת קיימת,
ומה הסיכוי שמישהו יקשיב לרוח רפאים?


תגובות (2)

כתיבה יפה, נקייה.
הסיפור זורם, אפשר להרגיש את מה שהדמות מרגישה (למען האמת, זה לא כל כך קשה בשביל מישהי שמזדהה עם הסיפור שלך…)

הארה: התפספסה לך האות ו' במילה "נותנת".
הערה: אישית, אני הייתי מפסקת את הסיפור קצת אחרת, אבל כמו שאמרתי קודם- הוא מצוין.

הדברים שכתבתי הם ביקורת בונה ותגובת עידוד, ולא באו במטרה להעליב או לפגוע.

קלייר

22/01/2014 12:35

סיפור יפה , עמוק , ומרגש .
כל הכבוד !

22/01/2014 12:40
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך