אני לא סתם עוד ילדה אלא ילדה שהשתנתה לחיים מאושרים

** חן ממון- בת 16, עולה ל- י' .
*** לפני שאני מתחילה אני רוצה קודם כל שתדעו שבחלק הראשון של כל הסיפור שאני הולכת לכתוב אני הולכת לעזור (מקווה) לבנות שנמצאות באחת הבעיות כמו שעזרתי לעצמי זה אומר שיהיו פה טיפים איך להשתנות שתאהבי את עצמך ובחלק השני אני אתחיל את הסיפור של חייה של חן אחרייה שהיא מאושרת***
לפי כל התיאורים של החיצוניות והכל אני רוצה להגיד משהו.
לפני כל השינויים ולפני זה שלקחתי את עצמי בידיים והשתנתי הייתי מכוערת, אני לא אומרת סתם פשוט הייתי מכוערת, מלאה וחסרת ביטחון.
שער שחור גלי-מתולתל ועיניים שחורות.
הפנים שלי היו מפוצצות בחצ'קונים לא עשיתי גבות אף פעם וגם לא שפם.
ופה מסתיים הכיעור שלי.
כל יום מכיתה א' עד סוף כיתה ט' יום יום היו מעליבים אותי משפילים אותי וכל יום הייתי חוזרת הביתה בוכה.
אבל זהו !
לא יותר לקחתי את עצמי בידיים.
כמה ימים לפני סוף הלימודים הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי, למה אני צריכה את זה ?! אם אני יכולה להשתנות כדי שאני אהיה מאושרת- בשביל זה נולדת לא (?!)
אז הכנתי לעצמי תוכנית לחופש.
צביעת שער
הסרת שפם
סידור גבות
קניית עדשות
להוריד לפחות 5 קילו
לטפל באקנה
בגדים חדשים
ואיפור
ולכל זה היו לי חודשיים, חודשיים שלמים שאצליח בהם להשתנות ולאהוב את עצמי.
וכאן התחילו החודשיים העמוסים שלי.