אני לא יכולה להמשיך בזה

"אני לא יכולה להמשיך בזה"
אני אומרת לו, ומחבקת את ברכי.
"כן, אבל את ממשיכה בכול מקרה"
הוא אמר, נובר בכול מיני דפים.
"למה?" שאלתי אותו, עיניי נעוצות באופק.
"כי זה פשוט ככה" הוא אומר, קולו חסר סבלנות.
"אני חושבת שאני אלך עכשיו"
אמרתי, מבינה כי אין לו רצון לראות אותי היום.
כי אני צריכה להפסיק גם את זה.
את הרצון לבלות איתו.
"אל תלכי" הוא תופס בידי, אך אני לא מסתובבת.
"אני לא רוצה שתלכי ככה" הוא אמר,
ואני מסתובבת אליו, ורואה את התחינה בעיניו.
"למה?" אני שואלת, יודעת בדיוק את מה שהוא יודע,
כי אני לא אוותר, לא חשוב מה הוא יוצר.
"בגלל שאני יודע שלא תחזירי"