אני לא באמת מאושרת – פרק 1 חלק א'

השעה 7:15. היא קמה בבוקר לקולו של השעון המעורר. היא התעקבה במיטה שתי דקות בדיוק, ולבסוף יצאה ממנה, והתקדמה בצעדים כושלים לכיוון הארון. היא שלפה חולצת בית-ספר לבנה וג'ינס ארוך עם קרעים והחליפה בגדים. היא הלכה בצעדים קצת פחות כושלים לכיוון האמבטיה ושטפה פנים, ציחצחה שיניים, והלכה למטבח לאכול. היא לקחה את הסנדוויץ' ושמה בתיק בית הספר, נשקה להוריה לשלום, ויצאה לכיוון הבית ספר.
והנה בוקר של ילדה רגילה לצורך ההשוואה. הבוקר של קיילי נראה פחות או יותר ככה:
השעה 6:30. היא קמה בבוקר, מוקדם משתכננה, בקבות צעקותיהם של הוריה, ששוב רבים על המכונית. או שאולי זה היה על חילוק התשלום על הגז, בשעה הזו לקיילי אין ממש כח להבחין. היא נשארה במיטה עד שהצעקות נרגעו, ואז קמה ולקחה חולצת בית-ספר לבנה וג'ינס ארוך עם קרעים והחליפה בגדים. היא הלכה בצעדים כושלים ביותר לכיוון האמבטיה ושטפה פנים, ציחצחה שיניים, והלכה למטבח להכין לעצמה אוכל וסנדוויץ', שכן הוריה היו עסוקים מכדיי בלריב, ולא הכינו לה את הסנדוויץ'. היא גומרת לאכול את דגני הבוקר ושמה את הסנדוויץ' בתיק תוך כדיי שהיא הולכת לכיוון הבית ספר, בלי אפילו לאמר שלום להוריה.