אני כבר לא עומדת

יש שיר של אלטון ג'ון, שנקרא-I'm still standing-אני עדיין עומד.
במהלך השיר בעצם הדמות מספרת איך היא עדיין עומדת ונלחמת על חייה.
שיר מעולה, ממליצה לכם להקשיב לו פעם.
אבל מה אם אני לא?
מה אם אני כבר לא עומדת?
תדמיינו לרגע סכר. סכר שעוצר נהר. לאט לאט הנהר מתמלא ומתמלא, כי אין לו ברירה אלא להתמלא.
ואז הנהר רוגע. הוא מפסיק לזמן מה את השטפונות והשציפות שבתוכו.
כמה זמן אחר כך, מתחיל לרדת גשם. טיפה ועוד טיפה יורדות מהשמיים את תוך הנהר, שמתחיל לעלות על גדותיו.
הגשם מפסיק, והעולם נרגע. כי הכול עצר בזמן שירד גשם.
ואז יורדת טיפה.
טיפה אחת קטנה, בודדה.
טיפה אחת בלבד.
אבל הטיפה הזאת מספיקה.
הסכר נפרץ. המים גועשים וזורמים במורד הנהר. הם מציפים את כל השדות שהיו ליד הנהר, את הבתים שאנשי הכפר התאמצו כל כך לבנות, הכול. הכול מכוסה במים.
אני חושבת שזה בדיוק מה שקורה בלב שלי.
אני כבר לא עומדת. נמאס לי לעמוד, אני כבר לא מסוגלת. כמה זמן מצפים ממני לעמוד? יש גבול גם למה שאני מסוגלת לשאת על גבי.
אתם עומדים סביבי, ומביטים בי כאילו אתם מאוכזבים ממני. למה? כי אמרתי שקשה לי? כי נכנעתי לכל המים האלה שכבר שנים אני מתאמצת לכלוא בתוכי.
אין לכם זכות. אין לכם שום זכות לכעוס עליי. על מה אתם כועסים? על כך שעשיתי את מיטבי ובכל זאת נכשלתי?
אין לי כוח יותר, כולו אזל מתוך עצמותיי. איני מסוגלת יותר לקום ולהילחם, וזה בסדר, כי גם אין לי על מה. אין על מה להילחם.
זו הייתה טיפה. רק טיפה אחת קטנה, זה הכול. איך יכול להיות שהיא הצליחה למוטט ככה את מה שעמלתי שנים כדי לבנות? אין פה שום היגיון. אבל עובדה שהיא הצליחה.
כי כל הסכר נפרץ, וגלים של עצב גועשים מתוכו ישירות אל תוך ורידי גופי.
כאב רגשי עובר בי כמו דם, מרתיע אותי, מכעיס אותי, גורע ממני את הדברים האחרונים שמשאירים אותי כאן.
אני כבר לא עומדת. אין לי סיבה לעמוד.
לא הצלחתי לאחות מחדש את השברים, אני קורסת.
אבל איך אפשר להאשים אותי? כל זה פשוט יותר מידי.
ניסיתי, אני נשבעת. נלחמתי והרגתי את עצמי בניסיון לתקן את עצמי. ולא הצלחתי. אולי אני לא בסדר, אני לא יודעת, לא מסוגלת לשפוט.
אז תשפטו אתם. האם אני לא בסדר? לא בסדר בגלל שנכשלתי בניסיון לעשות דבר כמעט בלתי אפשרי?
תגידו לי, תגידו לי מה דעתכם, כי לי כבר אין שום יכולת לגייס דעה, אפילו לא בשביל עצמי. אין לי עצב אחד שעובד במוחי, אפילו טיפת דם אחת בקושי זורת בעורקיי.
אז תגידו לי, כי אני כבר לא עומדת.