אני ויולי, יולי ואני. (הקדמה)

מה אתם אומרים?

נו? אז מה אתם אומרים?

סורי, כתבתי פעמיים בטעות… אז סורי.

להגיב שלוש פעמים לעצמך… חוצפה.
לא רע.
תתחילי.

XD גם אם לא יגיבו זה לא כלכך נורא
את כותבת בשביל עצמך ואם את נהנית מהכתיבה ומהסיפור
אז בעיה של מי שלא נהנה איתך בזה.
אבל אני חושבת שהדמות צעירה מידי מכדי להתאהב 0-0
אני רגילה לקרוא סיפורים של נערות בנות 15-17 שמתאהבות
וזה טיפה מרגיש לי לא אמיתי..
סליחה שאני מתנשאת או משהו בקשר לגיל הזה
אין לי בעיה עם הגיל הזה כי אני הייתי בגיל הזה לא מזמן.
אבל אני אפילו לא התאהבתי בגיל הזה..
והדמות הזו צעירה מידי לדעתי מכדי להתאהב למרות שאני מאמינה
שלאהבה אין חוקים
אבל זה פשוט נראה לי לא אמיתי..
סורי :< אולי אל תבססי אותה על רומן?(זו רק הצעה)
וסליחה אם העלבתי או משהו.

אני בת שתיים עשרה ויש לי חבר.
לחצי מהילדים בשכבה שלי יש חבר.
זה גיל הגיוני להתאהב.
אמנם לא אהבה רצינית, בלי שום דבר רציני, אבל זה קורה הרבה.

טוב, מיצ׳וש, או איך שלא קוראים לך, אני בת 9 1/2 ואני מאוהבת בילד מהכיתה שלי, אז רק תחשבי קצת… אין גיל מותאם לאהבה…

וסיפורים מעניינים… אני מסכימה איתך, אבל רק רציתי שיגיבו… אם תקראי מה כתבתי תסכימי איתי…

ראשית,אמרתי שלאהבה אין חוקים
שנית, אני אוהבת לקרוא על דמיות שהאהבה שלהם בניהם באמת אמיתית
ולא סתם 'בשביל הקטע' כי הרוב עם חבר
(כמו שהגברת אמרה שחצי מהשכבה שלה עם חברים)
כל הקטע בסיפורי רומן זה להרגיש את האהבה הרצינית.
וזה לא נראה לי רציני,סליחה אני מצטערת אבל זו דעתי.
בכל מקרה אם את אוהבת את הסיפור ואיפשהו הוא גם מסופר עלייך (אני משערת לעצמי שהדמות שם היא בעצם את)
תמשיכי,אני לא אעצור בעדך.

מה זה רומן?

לא, באמת… אני רק בת 9 1/2… אז…

מ-ה ז-ה ר-ו-מ-ן????????