אני והבעיות שלי פרק 1

היו הייתה משפחה
בעלת 4 ילדים .
להורים הייתה בעיה
לפני 7.5 שנים
נולד בנם דניאל .
דניאל לא היה ילד רגיל
הוא היה נכה
הוא לא יכל ללכת ולהיות כמו ילדים רגילים.
הוא היה מוגבל ביכולות שלו
אבל למרות הכול המשפחה שלו כן תמכה בו .
ואהבה אותו מאוד.
לוקאס האבא: דניאל חמוד הכול בסדר?
צריך משהו?
דניאל: לא אבא אני בסדר
לוקאס: דניאל תקשיב מתוק
אני יודע כמה קשה לך להשתלב בכיתה

ואין לך חברים .
אז חשבתי אולי אני אכיר לך חברים?
דניאל: אני לא צריך חברים .
הם סתם מציקים .
אני פשוט רוצה שתעזוב אותי בשקט
לוקאס: אבל
דניאל
למה?
אתה אוהב להיות תמיד לבד ?
למה?
חמוד שלי
דניאל: אני לא
אבל כולם לא מתחברים אלי .
הם אפילו לא רוצים להכיר אותי

נמאס לי
אני לא רוצה להיות נכה תמיד .
למה ?
למה זה מגיע לי .
אני רוצה לעבור את הניתוח שהרופא המליץ
לוקאס: אתה יודע כמה סיכונים יש בניתוח
דניאל : אז יותר טוב להישאר נכה לנצח?
זו הבעיה
בגלל זה אף אחד לא משחק איתי .
לוקאס: מי שיאהב אותך יואהב אותך גם עם הנכות וגם בלעדיה .
דניאל : זה לא הוגן אבא \
כול יום שעובר אני סובל
לא יכול לעשות כלום עם זה .
קשה לי לקום על הרגליים מהמיטה לשירותים
זה הזוי
אני רוצה להפסיק את זה .
לוקאס: אני רשמתי אותך למקום שתכיר בו חברים חדשים
כמוך .
יש לך טיול בשבוע הבא עם הקבוצה הזאת .
דניאל : טיול ?
אבא אתה רציני .
מה לי ולטיול ?
לוקאס: תכיר שם ילדים .
שבוע תהיה רחוק ממנו .
ותוכל לפתח חברויות עם ילדים בגילך .
דניאל : לא רוצה
אתם שולחים אותי לשם כי אתם רוצים להיפטר ממני כמה שיותר מהר ולכמה שיותר זמן
לוקאס: זה לא נכון .
זה ילדים כמוך נכים עם בעיות .
דניאל : אני לא רוצה
ואני בקרוב לא אהיה נכה
אני אעבור ניתוח
אם עכשיו ואם בגיל מאוחר יותר
נמאס לי
אמר ונסע עם כיסא הגלגלים שלו וטרק את הדלת .
לוקאס הלך לאשתו מאיה
לוקאס: תדברי איתו
אני רוצה שיהיה לו טוב
אני רוצה שהוא יכיר חברים .
והוא יכול להכיר חברים בעמותה ההיא .
יש שם ילדים כמוהו .
מאיה : אני יכולה רק לנסות לדבר איתו .
אבל ממה שהבנתי מדניאל
הוא מעוניין לעבור את הניתוח ברגליים .
הוא רוצה להיות ילד רגיל
הוא רוצה להיות כמו כולם .
אני יכולה להבין אותו.
הוא מרגיש חריג מרגיש שונה משאר הילדים בכיתה שלו .
לוקאס: למה ?
את גם חושבת שזה רעיון רע שהוא יכיר ילדים נכים כמוהו.
מאיה : אז זהו שהם לא כמוהו
הוא לא יכול רק ללכת והם חלקם אפילו לא מבינים מה אומרים להם .
וכן בינם לבין בני יש הרבה הבדל .
לא פשוט יותר להעביר לו את הניתוח .
תוך חצי שנה הוא יהיה ילד רגיל .
לוקאס: את מפחדת מאיה
מפחדת שהוא נכה .
את מתביישת בו .
מאיה : זה ממש לא נכון
אני אוהבת אותו.
וזה הדבר הכי נכון לעשות בשבילו תחשוב טוב עם המוח .
לוקאס : אני חושב טוב
אני בעצמי אלך לדבר איתו מאיה
ולשאול אותו מה הוא רוצה מהחיים שלו .
מאיה : אני כבר יודעת מה תהיה התשובה
אל תעמיס עליו יותר מידי
הוא רק ילד בן 7 .
לוקאס : לא מעמיס
ולא כלום .
מתקשרים אלי מהעמותה שרשמתי אותו
חכי 5 דקות מאיה .
מאיה : בסדר מחכה תענה "לשיחה החשובה שלך" .
לוקאס : כן שלום
האישה מהעמותה ליאן : שלום שמי ליאן ואני אהיה המדריכה של דניאל
בעמותה ואדאג לו .
אתם יכולים לקחת חופש ממנו לכמה זמן .
לוקאס : ליאן תקשיבי
אני רוצה לשאול שאלה
הילדים שם הם נכים באיזה קטע ?
ושאלה נוספת בת כמה את ליאן ?
אני רוצה שמי שתשמור על הבן שלי תהיה לפחות בת 20 .
ליאן : אני בת 17.5 לא 20 אבל אני מאוד אחראית .
אני עושה בייביסיטר לילדים ומעולם לילדים אלו לא קרה כלום .
ולשאלה הבאה יש שם כול מיני ילדים .
יש שם ילדים שלא יכולים לדבר וללכת , עיוורים ונכים ,חרשים ונכים , נכים שלא מבינים כלום , ילדים עם כול מיני מחלות שונות
הוא בידיים טובות ואני בטוחה שדניאל יענה איתנו מאוד .
דניאל הוא עצמאי ?
הוא מתקלח לבד ?
לוקאס: הוא צריך עזרה טיפה במקלחת
בשירותים הוא לא צריך עזרה רק ליווי לשירותים .
הוא אוכל לבד מצחצח שיניים לבד מתלבש לבד .
הוא עושה הכול כמו ילד רגיל
ליאן : יש לדניאל נכויות נוספות ?מחלה מסוימת ? סרטן או אפילפסיה ?
לוקאס : יש לו סוכרת
מגיל 4
את הסוכר הוא מודד כול 3 שעות .
וכול 3 ימים צריך להחליף את הפרפרית שמחוברת אצלו בבטן ביד ברגל או בגב התחתון לרוב .
ליאן : הוא ילד אחראי ?
יש לו סייעת בבית הספר ?
לוקאס: לא
אין
למרות שיכולנו .
ליאן : חשבתי אולי דניאל יבוא מחר
לפגוש את הילדים
אנחנו עושים פעילות לילדים .
תהיה הצגה אוכל טעים פעילויות מתנות .
יהיה ממש כיף נשמח עם הוא יבוא .
זה מ2 בצהריים עד 7 בערב .
אשמח עם תביא אותו .
אתם תוכלו ללכת ולחזור לקחת אותו ב7 הביתה .
לוקאס: אוקי אני אביא אותו מחר ב2 אחרי בית הספר.
ליאן : נהדר אני מצפה לראות אתכם מחר
מחכה לכם .
לוקאס: תודה שהתקשרת ליאן
את תהיה גם מחר ?
ליאן : כן אני מתנדבת עם הילדים האלו .
כבר שנתיים ואני נהנת מכול רגע .
לוקאס: אוקי תודה
ליאן : ביי
המשך יום נפלא שיהיה לכם .
לוקאס: גם לך ליאן.
השיחה נותקה .
מאיה הסתכלה עליו .
מאיה : נו מה היא רצתה הליאן הזו?
לוקאס : שנביא את דניאל מחר לפעילות בעמותה מ2 עד 7 .
ואמרתי כן .
מאיה : דניאל לא יכול מחר ב2 .
לוקאס: למה?
מאיה : יש לו צהרון עד 4 .
לוקאס: אז יום אחד לא ילך לצהרון .
מאיה : לוקאס
אני לא חושבת שהוא רוצה
ללכת לשם .
דיברתי עם הרופא שלו אלכס .
שמטפל בו מגיל 3.
לוקאס:נו ו?
מה ?
מאיה :אני קבעתי עם אלכס מועד לניתוח עוד חודשים מהיום .
ב28.10.18.
לוקאס: מאיה אבל ?
למה ?
מאיה : דיברתי עם דניאל
הוא רוצה את זה .
הוא יתאושש בבית החולים לפחות חודשיים אחרי .
אבל הוא יעבור את זה .
כמעט ואין סיכונים לבעיות בזמן הניתוח .
\בקרוב דניאל לא יהיה נכה ולא יזדקק לכיסא ההוא .
לוקאס : טוב אני אלך לדבר עם דניאל
מאיה : בסדר אני לא עוצרת אותך לוקאס
לוקאס הלך לחדרו
ודפק על הדלת .
ופתח אותו .
והסתכל בבנו דניאל שישב ליד השולחן והכין שיעורי בית
לוקאס : דניאל חמוד רוצה ללכת מחר לפעילות מהעמותה
מ2 עד 7 .
יהיו שם פעילויות הצגות אוכל טעים וגם יביאו מתנות .
המדריכה שלך הזמינה אותך שתבוא לשם דניאל .
דניאל : אבא זה 5 שעות
להיות עם ילדים משותקים שלא מבינים כלום לא רוצה .
תילך לשם לבד ותגיד שאתה אני אתה רוצה להיות בהצגה המטופשת שתהיה שם .
לוקאס : מי אומר לך את השטויות האלו ?
אמא ?
דניאל : זה לא עיניינך אבא .
לוקאס : יהיה לך כיף .
דניאל : לא רוצה
תעזוב אותי בשקט .
חוץ מזה בקרוב אני אוכל לצאת מהכיסא הדפוק הזה .
אמא מעבירה לי ניתוח ברגליים .
ואחרי הניתוח אני אוכל ללכת .
אני אהיה ילד רגיל .
כמעט
לוקאס:אתה ביקשת מאמא לעבור את הניתוח ?
דניאל : כן
נמאס לי מהמבטים המרחמים של הילדים בבית הספר.
בשכונה בקניון בכול מקום .
גם הסוכרת מגבילה אותי
אבל העובדה שאני בכיסא גלגלים פשוט
מעציבה מדכאת מכעיסה אותי
ולמה
כי זה לא פייר
שמכול הילדים בבית ספר
דווקא אני
דווקא לי
יש 2 בעיות
גם שאני סוכרתי וגם שאני נכה .
עם הייתה לי האפשרות לבחור
מה אני מעדיף אחד מהם
בפירוש זו הסוכרת .
לוקאס: אם זה מה שאתה רוצה
אני מסכים שתעבור את הניתוח
אבל דע לך
תרגיש רע בתקופה הראשונה .
היכאבו לך ברמה חזקה הרגליים
דניאל : אני יודע אבא
וחשבתי על מה שאמרת
ואני מסכים ללכת
לפעילות מחר
עם מישהו מהמישפחה יבוא איתי .
לוקאס: למי אתה מתכוון ?
אלי ?
דניאל : או אתה או אמא או שון הוא כבר בן 12
אז אתה יכול לסמוך עליו הוא ילד גדול הוא לא יאכזב אותך.
לוקאס: גם אתה לא מאכזב אותי .
דניאל : אז מחר אני לא הולך לצהרון?
והולך ב1 הבייתה ?
לוקאס: כן נסיך
דניאל : טוב בסדר
לילה טוב אבא
לוקאס: לילה טוב מתוק
על תשכח לאכול משהו ולבדוק את הסוכר שלך .
דניאל : סבבה אני לא אשכח אבא .
יום למחרת בבוקר
לוקאס הלך להעיר את דניאל כמו בכול בוקר לבית הספר .
למקום שדניאל לא כול כך אהב ללכת
לוקאס: דניאל
קום בוקר
יש לך בית ספר .
דניאל : אוף טוב בסדר אני קם .
כעבור 40 דקות הם נסעו לבית הספר והגיעו
לוקאס: יום טוב חמוד
דניאל : גם לך אבא .
לוקאס:אני אוהב אותך
דניאל : גם אני
לוקאס: דניאל אני אקח אותך היום ב1
זוכר לאן תלך היום אחרי הבית הספר ?
דניאל : לעמותה לפעילות
לוקאס: כן טוב תהנה בבית הספר
ביי נסיך אמר והתרחק מהשער .
דניאל התקדם לכיוון הכיתה שלו .
דניאל היה תלמיד בכיתה ב .
ילד כול כך קטן עם סיפור כול כך גדול וקשה ומורכב .
שלפעמים לבני 50 יש חיים פחות מורכבים מדניאל .
דניאל נכנס לכיתה וישב ליד שולחנו .
הוציא את המחברת והקלמר .
הוא איבחין באחד הילדים מהכיתה שלו .
שתמיד היה צוחק עליו בוכה .
דניאל לא הבין למה לו לבכות הרי אותו כול הכיתה אוהבת .
הילד ששמו היה תומר יצא מהכיתה
הוא לא הבחין שדניאל נכנס .
כעבור 10 דקות רוב הכיתה החלה לבוא
המורה נכנסה לכיתה ב5 ל8.

המורה : בוקר טוב תלמידים .
היום נתחיל בשיעור מתימטיקה .
יש לנו נושא חדש ללמוד .
ואנחנו חייבים להספיק עד חופשת חנוכה את החומר הזה .
זה חומר חשוב .
כן תומר למה האיחור הפעם ?
טוב לא משנה שב .
טוב אז איפה עצרנו
כן בשיעור
אז אנחנו ממשיכים .
כעבור 5 דקות היא הבחינה שתומר החל לבכות חלושות ובעצב רב היא נאלצה לשאול אותו מה קרה ולמה הוא בוכה .
המורה: תומר מה קרה .
תומר: כלום אמר וניסה לעצור לבכות
הוא לא אהב שמסתכלים עליו .
המורה : אז אם זה כלום למה אתה בוכה ?
תומר: קשה לי לדבר על זה
המורה : אז עם קשה לך לא אכפת לי
ממשיכים
תפתחו מחברות
ותכתבו את מה שאני מכתיבה לכם
נו באמת תומר למה הפעם אתה בוכה שיגעת אותי
דיי
צא שתוף פנים
מי מוכן לקחת אותו .
אורי אולי אתה ?
אורי: לא המורה
למה שדניאל לא ילך איתו .
אמר והסתכל בו .
המורה : השתגעת ?
אין לך מוח
הוא לא יכול הוא נכה .
אבל יש שירותים בקומה אז אוקי .
דניאל תלווה אותו בבקשה לשירותים לישתוף פנים .
תומר לך איתו
ואני חוזרת על עצמי שוב
דיי
תגיד לעצמך דיי לבכות .
אני מחכה .
דניאל עד שהוא לא נרגע שלא איכנס לכיתה
ילדים
מה שאני לא אוהבת ילדים .אניי מעדיפה ללמד קיר .
לפחות הוא לא יפריע לי .
דניאל : טוב בוא
תומר
תומר הלך אחריו.
דניאל : למה אתה בוכה מה קרה לך ?
תומר : כלום
אתה לא תבין .
דניאל : למה ?
אני אבין .
אני מבין כול מילה שאתה אומר לי ..
תומר : זה קשה להסביר דניאל .
אני צריך עזרה
דניאל : עזרה ?
במה?
תומר : עזוב אמר ושתף את פניו מהדמעות .
אך חדשות הציפו את עיניו .
דניאל: אתה בטוח לא בוכה סתם
אלא יש סיבה נכון ?
אני יודע מה אתה חושב עלי
שבגלל שאני נכה אני לא מבין כלום .
אבל זה לא ככה
וחוץ מזה עוד חודשיים אני עובר ניתוח שאחריו אני אוכל ללכת
אז לא יהיה שונה יותר מידי ממך ומשאר הכיתה .
אני לא אהיה חריג כמו שאתה חושב שאני .
תומר: סליחה דניאל
עם פגעתי בך .
אני מצטער .
אני כן שמח שאתה לא תהיה נכה .
אבל איך ניתוח יפתור לך את הנכות ?
דניאל : לא יודע
אחרי זה אני אצטרך לשים לכחצי שנה מכשיר קטן כזה מסביב לרגל אחת
הוא יעזור לי לשמור על יציבות .
אני מקווה שהניתוח יעבוד ובאמת אהיה ילד רגיל כמוך כמוכם .
תומר : אתה באמת רוצה לדעת למה אני בוכה
דניאל: כן
מה קרה תומר?
תומר: תקשיב
אוקי אני אספר לך
אתמול בערב
סיפרו לי אתמול .
שלאבא שלי יש סרטן ריאות בדרגה 4 .
אמר ופרץ בבכי.
אני לא יודע מה לעשות.
הרופאים אמרו שלא נותר לאבא שלי מעל שנה לחיות.
דניאל: אני מצטער תומר
בישבילך מקווה שאבא שלך כן יצא מזה
תומר: אבא שלי הוא זה התחיל לו בדלקת ריאות חזקה.
ואז אבא שלי הקיא דם וירק דם .
זה הגיע כמעט לכול הגוף שלו.
הרופאים אומרים שהוא צריך לעבור טיפול מאוד יקר בארצות הברית.
הטיפול הזה הוא 6 מיליון שקל.
אבא שלי אין לו כול כך. הרבה כסף.
עכשיו אמא שלי המפרנסת היחידה בבית.
ולהתחשב בעובדה שאבא שלי הוא כרורג.
שגרר את המחלה.
אבל החברים שלו מסכימים לעזור לו.
ולהביא לו כמה כסף שצריך וכנל המשפחה אבל עדיין
הוא צריך עזרה כספית נוספת לא רק כספית אלא גם פיזית.
הוא צריך לעבור ניתוחים בגוף בישביל להסיר את הגידולים

אני כול כך מפחד עליו דניאל
דרך אגב לאבא שלי גם קוראים דניאל.
דניאל: בן כמה הוא?
אבא שלך
תומר: רק בן33 .
הוא עדיין ממש צעיר
דניאל: אולי תגייסו לו תרומות כסף
מהציבור.
תעשו פרסומת
ותגידו שאבא שלכם צריך עזרה ואין לו כסף ויש לו מחלה מסוכנת .
שיכולה להרוג אותו.
אולי נבקש מהמורה לעשות התרמות כסף בישביל אבא שלך

כול הכיתה או אולי אפילו כול השיכבה נגייס תמורות בישבילו.
תומר: רעיון טוב דניאל.
אני רק רוצה לבקש סליחה על ההתנהגות שלי מקודם .
אני לא התנהגתי בסדר.
ואני אשמח אם נהיה חברים
אם בא לך?
מצטער על כול המילים הרעות שאמרתי אי פעם

דניאל: אני סולח לך בתנאי
בתנאי שלא תיתיחס ככה סתם ככה לילדים ותירד עליהם בגלל נכות מסוימת
תומר: אני מבין
אני לא אעשה זאת יותר.
דניאל: אוי .
אורי השמן בא
כנראה שהמורה שלחה אותו
אנחנו כבר 20 דקות בחוץ
בטח היא רוצה שנחזור לכיתה.
תומר: רוצה להיות איתי בהפסקה?
דניאל: אוקי
בסדר .
אורי בא לכיוונם
אורי: נו בכיין מה הקטע שבכית מול כול הכיתה ?
המורה קוראת לכם לחזור .
תומר: זה לא עניינך אורי .
אני לא רוצה להגיד לך למה.
אורי: מה ולו אמרת?
תומר: מה עניינך?
הוא הרבה יותר טוב ממך הוא לא יורד על כול אחד לפני המראה שלו

אורי: מה נכנס לך מה קרה איתך?
תומר: לא עניינך
למי שארצה אספר
אבל לך לא אספר
.
בוא דניאל .
דניאל: טוב תומר .
הם חזרו לכיתה .
בהפסקה תומר ניגש דווקא לדניאל ולא לחברים שלו .
והוא ידע בדיוק מה יהיו ההשלכות של זה
אורי : מה אתה הולך איתו תומר ?
תומר: כי בא לי
תעזבו אותי בשקט .
אורי : גם כן אתה
מצאת עם מי להיות בהפסקה
תומר: כן מצאתי
בוא דניאל
הם יצאו לחצר
דניאל : תומר אולי אתה רוצה שאבוא אליך אחרי הלימודים ?
תומר: אוקי רק תודיע לאבא שלך .
דניאל : ברור אני אודיע לו
ואגיד לו שהפעילות שהוא רצה שאלך אליה מבוטלת .
תומר : איזה פעילות ?
דניאל : לא משנה אתה לא תבין .
אבא שלי רצה אותה לא אני.
תומר : אני מבין .
יש לך סוכרת נעורים ?
זה קשה להיות עם זה ?
לפחות בקרוב תוכל לחזור ללכת על הרגליים ולהיפטר מהכיסא לתמיד
דניאל : אתה לא יודע כמה אני מצפה לזה .
ואיך ידעת שיש לי סוכרת ?
אני יודע המכשיר במכנס בולט לעין .
אני עצמאי כמעט לגמרי עם המחלה הזאת
תומר : אני מבין
אני באמת אשמח להכיר אותך לעומק .
דניאל : גם אני
אבא שלי מתקשר חכה 2 דקות תומר .
תומר : אין בעיה דניאל
אני כאן לידך
דניאל : תודה
כן אבא מה
רצית משהו
כי אני רוצה לשאול אותך משהו
לוקאס : כן רציתי לדעת הכול בסדר ?
לא מציקים לך
דניאל : לא הכול טוב
אני יכול היום ללכת לחבר שלי ?
תומר ? לבית שלו ?
לוקאס: מי זה ? אתה בטוח ?
ממתי אתם מכירים ומאיפה ?
דניאל : מכיתה א
מהכיתה
אבא
אל תדאג אהיה בסדר אני בסדר .
אל תדאג לי הרבה
ואני לא הולך לעמותה שלך היום עם ליאן .
לוקאס: מתוק אבל למה ?
דניאל : אני הולך לחבר בימקום
אמרתי לך .
אני יגיד לך מתי לקחת אותי .
וחוץ מזה אבא
תוכל לדבר עם אבא שלו הוא בערך בגילך .
לוקאס : בסדר אני מסכים אבל תיזהר דניאל .
דניאל : בסדר
תודה אבא ביי.
לוקאס: אז הכול טוב ?
סוכר בדקת ?
דניאל : כן בדקתי היה 67 ואכלתי את הטוסט שאמא הכינה לי .
לוקאס : טוב ביי נשמה
אז לא לקחת אותך מהבית ספר ?
דניאל : לא אבא הכול בסדר אני אסתדר מבטיח לך .
בצהרי היום ב1 .
הם הלכו לכיוון הבית של תומר .
הייתה שתיקה רוב הדרך .
תומר : אבא שלי בבית אז לא צריך להרעיש
דניאל : סבבה
מתי שהם הגיעו הביתה .
תומר : היי אמא
אמא של תומר אמה :היי מתוק
אמרה ונישקה אותו בלחי .
זה חבר שלך ?
איך קוראים לו ?
תומר : דניאל וכן
איך אבא יותר טוב ?
אמה :הוא בחדר ישן
אתה יודע הרבה ניתוחים עוד עומדים בפניו .
תומר : אמא אולי נגייס תמורות בשביל הטיפול בארצות הברית ?
אמה : רעיון טוב
מי הציע לך את זה ?
תומר : דניאל חבר שלי
אמה : הציעו לנו פירסום בישביל תמורות
נעשה פוסט בפייסבוק שאנחנו צריכים עזרה .
תומר : רעיון טוב אמא .
אפשר אליו ?
אמה : כן אבל תהיה עדין איתו .
תומר : ברור אמא
אמה : דניאל חמוד
זה רעיון טוב מה שהצאת
רק איך נגייס תרומות ?
דניאל : אפשר לעשות מכירות של כול מיני חפצים צעצועים עוגיות עוגות
או פשוט לכתוב בפייסבוק ולבקש את העזרה של הציבור
לעשות פירסומת ולבקש את עזרת הציבור
כי זה באמת סכום גדול מאוד של כסף
אמה : תודה על ההצעה מתוק .
אמה הלכה לחדר
תומר ודניאל הלכו אחריה
אמה : דניאל הבן שלך רוצה לדבר איתך
אמרה ונגעה קלות בכתפו .
דניאל : על מה אמה ?
אמה : אני אשאיר אתכם
הוא דואג לך .
אנחנו נגייס לך תרומות
דניאל : יש לי עוד 5 ניתוחים לפני .
אמה : אני יודעת עברת רק 1 .
בראש ובאוזן לפני שבוע .
הניתוח הבא שלך הוא בגרון שלך .
בעוד 3 ימים .
אני מחזיקה לך אצבעות שהכול יעבור בשלום דניאל .
אני דואגת לך .
אני לא רוצה להישאר עם 3 ילדים לבד בבית .
דניאל : אני יודע
יפה שלי
אני הכול יודע
הניתוחים כול כך צמודים .
בקרוב אני אתחיל את ההקרנות והכימותרפיה אני כול כך לא רוצה אבל אני חייב .
אני אקנה פשוט פאה .
אני יודע שהשיער ינשור .
וללכת קרח לא רוצה .
אני מקווה שאצא מזה
אמה : גם אני דניאל
יש לך רופא עוד שעה תתארגן
לקחת את הילדים איתי
דניאל : אני לא יודע הוא יכול ללכת עם קביים
אמה : לא יודעת .
יש לך ?
דניאל : בעוד חודשיים אני עובר ניתוח ברגליים אחריו אני אצליח ללכת רגיל .
דניאל האבא : אני כול כך שמח בישבילך .
הלוואי שאני הייתי שובר את הרגל כמוך ולא מקבל סרטן .
דניאל : אני לא שברתי אותן .
אני נכה ברגליים .
אבל בקרוב לא אהיה.
אמה : אני אוכל לקחת אותך אבל אני לא יודעת איפה לשים את הכיסא
אתה יכול לעשות צעדים ?
דניאל : לא יודע אולי
אחרי שהם הגיעו לבית החולים .
תומר: מצטער שלא יכולנו לקחת את הכיסא אבל הוא בבית וללכת עם קביים אתה יכול ?
דניאל האבא: יש לי משהו שאולי יעזור לך ללכת דניאל
הוא שם לו מכשיר על הרגל .
ואמר זה יעציב אותך .
תבקש לאקדים את הניתוח הזה .
דניאל : אוקי אבקש מאמא .
תודה שאתה עוזר לי
אבל אני בסדר .
יכול ללכת .
תומר תעזור לו תוך כמה זמן הוא אמור להצליח .
אני אבקש מהרופא שלי לראות מה יעזור לו ללכת .
תומר : טוב אבא.
אבא שלך הדאגן מתקשר
אתה עומד לענות ?
דניאל : כן
מה אבא ?
לוקאס: איפה אתה ?
דניאל : עם תומר
אבא אפשר לאקדים את הניתוח ברגליים .
בבקשה
פליז אני באמת רוצה אותו .
לוקאס: אני אדבר עם אלכס
חכה 10 דקות אחזור אליך עם נוכל להקדים אותו
דניאל : תודה אבא
אני אוהב אותך
לוקאס התקשר לאלכס
לוקאס: שלום אלכס
זה בקשר לניתוח של דניאל
אנחנו רוצים להקדים את הניתוח
אפשר?
אלכס: בשבוע הבא ביום שני בעוד 5 ימים זה טוב.
לוקאס: כן והוא יסבול מכאבים חזקים ץ
אלכס: הזריק לו נשכחים .
לא ניתן לילד שלך לסבול הרבה.
לוקאס: תודה שוב אלכס
ולאיזה שעה?
אלכס: 10 בבוקר זה מתאים?
לוקאס: כן
תודה
חתול כמה זמן הוא ילך רגיל?
אלכס: תוך חודש חודש וחצי.
לוקאס: תודה רבה רבה
אלכס: אין בעד מה אז בשני ב10 בבוקר אני מחכה לכם בבית החולים קלינטון .
בבאר שבע.
לוקאס: כן בטח
תודה שוב.
לוקאס חזר לדניאל בפלאפון
לוקאס: נחש מה דניאל?
דניאל: מה?
לוקאס : הניתוח שלך עוד 5 ימים ב10 בבוקר. .
שמח הקדמתי אותו כמו שרצית.
ואם אתה רוצה החבר החדש שלך יוכל לבוא לבקר אותך בכול עת.
דניאל: טוב תודה אבא.
תומר: הקדימו לך את הניתוח?
דניאל: כן עוד 5 ימים.
תומר: אני מתרגש בישבילך.
אני אבוא לבקר אותך .
אחרי הניתוח עם תרגיש טוב.
תוכל לבקש איתי מהמורה לעשות התרמות לאבא שלי?
דניאל: כן בטח
תומר: תודה בהצלחה בניתוח

כעבור 5 ימים דניאל התעורר ב8 .
זה היה יום הניתוח.
דניאל די פחד אבל הוא שמח והתרגש בו זמנית .
מתי שהגיעו לבית החולים
לוקאס: סוף סוף היום הגדול שציפית לו .
דניאל: אני יודע אבא.
תומר מתקשר אלי אני אענה לו
לוקאס : סבבה נסיך של
תומר: היי דניאל
אבא שלי יכול לקחת אותי אליך היום עוד כמה שעות \
אני יודע היום זה יום הניתוח.
רציתי לשאול
מתי אוכל להגיע ?
דניאל : ב2 בצהריים זה בסדר .
תומר : יופי .
אולי שאבא שלי ואבא שלך יכירו אחד את השני .
כרגע לאבא שלי חסרה מאוד חברה .
הוא תמיד לבד מאושפז כאן בבית החולים .
דניאל : זה עצוב
אני חושב שאבא שלי ישמח לארח לאבא שלך חברה .
איך אבא שלך מרגיש אחרי הניתוח השני שלו ?
תומר : הוא מרגיש רע אבל יציב .
הוא אומר שהתקופה הקשה תעבור והוא יתחזק אחרי סיום הניתוחים .
הניתוח הבא שלו הוא בחזה ובבטן .
בעוד שבוע .
וכעבור שבוע וחצי נוסף עושים לו ניתוח בגב
ואז שבוע מאוחר יותר יש לו ניתוח נוסף .
נותרו לאבא שלי 4 ניתוחים .
מאחל לך בהצלחה ושתעבור את זה כמו גדול .
תרגיש טוב דניאל .
דניאל : תודה
גם שאתה ואבא שלך תרגישו טוב .
תומר : תודה
אז נפגש אחרי הבית ספר ?
דניאל : כן אבל היום אני לא הולך לבית ספר .
אבא שלך ישאר פה כשאתה תהיה כאן וידבר עם אבא שלי ?
תומר : בדיוק
טוב ביי
בהצלחה דניאל
דניאל : תודה .
לוקאס: מה חבר שלך רצה ?
דניאל : לבוא אלי היום .
אבא הוא בא אלי בצהריים בערך ב2 3.
תוכל לארח חברה לאבא שלו .
לוקאס: כן למה מה יש לו כבר?
דניאל : יש לו סרטן הוא עבר 2 ניתוחים בשבועיים ונותרו לו עוד 4 ניתוחים .
ואז ממה שהבנתי מתומר הוא יתחיל כימותרפיה והקרנות .
לוקאס: מאחל לו הרבה בריאות
בן כמה הוא ?
ואיך קוראים לאבא של תומר?
דניאל : קוראים לו דניאל הוא בן 33 קטן ממך בשנה אבא .
לוקאס: אז אולי אפילו נוכל להיות חברים
דניאל : אני מקווה שכן .
לוקאס : עוד חצי שעה הניתוח
מפחד ?
דניאל : כן
זה מפחיד
אבל אני בטוח שתוך חודשים בודדים המצב ישתפר לטובה .
לוקאס: גם אני מקווה
כולנו מאחורך תומכים בך ואהבים אותך בלי סוף .
כעבור 30 דקות .
הרופא המרדים הגיע לחדר .
הניתוח היה אמור להתחיל בכול רגע .
הרופא : שלום דניאל חמוד
אתה יודע מה אתה עובר היום?
דניאל : כן הניתוח
שביזכותו אני אחזור ללכת .
הרופא : נכון מאוד .
תספור
כול עוד אתה לא נרדם .
מתי שתירדם אנחנו תידע כי אתה תפסיק לספור .
אז תיספור אוקי דניאל .
הניתוח הוא 5 שעות.
אבא ואמא יחכו בחדר המתנה אוקי דניאל ?
דניאל : כן אבל אפשר שהם ישבו איתי רק עד שאני ארדם ?
הרופא : כן חמוד
מותר .
לוקאס ישב לצד בנו עד שהוא נרדם .
לוקאס: אני סומך עליכם שתעשו את הניתוח טוב ולא תעשו נזק לילד שלי .
הרופא : הוא בידיים טובות .
צאו תקנו קפה עוגיות
תשבו תראו טלויזיה .
תדברו הוא יצא מכאן בריא ושלם אני מבטיח לכם .
לוקאס: תודה
זה באמת החלום שלו ללכת ולרוץ כמו האחים שלו והילדים בכיתה .
הרופא : אני מבין .
לוקאס יצא לחדר ההמתנה
השעה הייתה 10:15
מאיה : הוא יהיה בסדר
הוא חזק
לוקאס: את צודקת
זה הדבר הכי טוב ונכון שהיינו יכולים לעשות בישבילו לילד שלנו .
מאיה : אתה צודק
מאיה דיברה עם לוקאס בעלה על החששות שלה
ולוקאס על שלו
מאיה : אני כול כך מתרגשת
לוקאס: את יודעת דניאל מצא חבר בכיתה ילד בשם תומר
לאבא שלו יש סרטן והוא יבוא היום בצהריים לבקר את הבן שלנו .
ואני אארח חברה לאבא שלו
מאיה : ואי אני כול כך שמחה
סוף סוף הוא מצא חבר.
שנים הוא היה לבד
לוקאס: את צודקת
כעבור 5 שעות ב3 יצאה האחות לחדר ההמתנה .
שם ישבו הוריו של דניאל
וחברו הטוב ביותר תומר יחד עם אביו דניאל .
שהגיעו כחצי שעה לפני .
האחות : אני שמחה לבשר לכם שהניתוח כמעט הסתיים
והכול עבר בהצלחה .
הבן שלכם בסדר גמור במצב יציב לחלוטין.
עוד 15 דקות הניתוח הסתיים ודניאל יועבר לחדר ההתעוששות .
זאת אומרת שתוכלו לבוא אליו עוד כחצי שעה
לוקאס: תודה על העדכון
חיכינו לו הרבה זמן .
הוא יוכל ללכת בקרוב?
האחות : כן
הוא יצטרך עוד כשנה לעבור ניתוח נוסף קטן ברגליים שיערוך כשעה וחצי .
הוא ילך הוא יהיה ילד רגיל .
אני רואה שהגיעו לילד שלכם מבקרים נוספים .
מי אתה ילד ?
תומר: חבר שלו תומר
וזה אבא שלי דניאל
הוא הסכים לנסוע לכאן למרות שהוא חולה ומרגיש רע .
האחות : הוא בטח ישמח שחבר שלו יגיע אליו
כעבור חצי שעה
הרופא : שלום דניאל
איך אתה מרגיש?
דניאל : ככה ככה
כואבות לי הרגליים
אתה יכול להביא לי מים ולקחת אותי לשירותים
הרופא : כן בטח
לאון
אתה יכול ללות אותו לשירותים
הוא האח כאן הוא ילווה אותך
אוקי דניאל
והוא יביא לך מים
לאון : בוא
להביא לך קביים או את הכיסא ?
דניאל : את הכיסא
בינתיים
לאון : אוקי
בקרוב הרגליים היכאבו פחות דניאל
לאון לקח אותו לשירותים והביא לו בקבוק מים .
עוד משהו דניאל ?
דניאל : כן אתה יכול להביא לי את הדוקרן שלי
אני צריך לבדוק את הסוכר כי לדעתי הוא נמוך .
לאון : אוקי אמר והושיט לו
דניאל בדק את הסוכר מהאצבע
טיפת דם ירדה מהאצבע המדממת .
הסוכר שלי הוא 38 .
אתה יכול להביא לי משהו לאכול ?
לאון : מה דניאל ?
דניאל: לא יודע מה יש ?
לאון : פיצה אוהב ?
דניאל : אוקי
לאון " כמה חתיכות ?
דניאל : 3 ואל תשכח תביא לי גם תבלינים
ואתה יכול להביא לי 3 קוביות שוקולד בבקשה .
לאון : סבבה .
כעבור חצי שעה שדניאל אכל .
לאון אתה עכשיו תטפל בי ותראה איך המצב שלי אחרי הניתוח ?
לאון : לא חמוד
הרופא
אבל אני אטפל בך .
תהיה כאן לפחות חודש .
דניאל : אני יודע
בן כמה אתה ?
לאון : בן 24 .
ואתה ?
דניאל :עוד 3 חודשים בן 8 .
לאון : טוב
אתה גדל
ילד יפה אתה להורים שלך יש מזל
דניאל : למה ?
לאון : שהם זכו בילד מדהים כמוך .
אוו ההורים שלך ואח שלך ודוד שלך הגיע אני אתן לכם להיות לבד נתראה
דניאל : כן
ולאון אפשר משחה חכאבים ברגליים .
לאון : קח זו משחה לכאבים
אבל זה רק עם הכאבים הם בילתי נסבלים
אני אזריק לך 2 זריקות ברגליים .
בקורב התחושה ברגליים תחזור
ובקרוב מאוד תחזור ללכת .
דניאל : אני מקווה
תודה לאון אתה ממש נחמד איתי .
לאון : טוב נדבר חמוד
דניאל : אוקי
לוקאס: זה האח שמטפל בך ?
דניאל : כן לאון
הוא נחמד .
אתה יכול לקחת אותי לשירותים ?
לוקאס: כן בטח
אחרי שהם חזרו
דניאל הבחין שתומר עם אביו כן באו
ואפילו באו עם מתנה קטנה מסוימת
אבל מהי דניאל כבר לא ראה .
אבל הוא היה סקרן מהי
תומר : היי דניאל
באתי כפי משהבטחתי
דניאל : כן אני רואה
מה הבאתם בשקית ?
תומר : זה בישבילך
דניאל : מה זה ?
תומר : חבילת סוכריות בושם ויומן עם עטים ומרקרים .
דניאל : אהה תודה לא היית חייב להביא לי משהו אבל בכול זאת תודה .
תומר: אין בעד מה
אנחנו חברים עכשיו .
דניאל : אני יודע
אבא שלך עכשיו טוב יותר ?
תומר: כן הוא יציב
אבל הדרך שלו עוד ארוכה עד לניצחון בסרטן דניאל
דניאל : אני מבין
שיהיה לו בהצלחה
אני את הדרך שלי כמעט עברתי עד הסוף
אני ממש שמח שעברתי את הניתוח
אני יודע שהכאבים האלו ישתלמו לי מאוחר יותר
עוד כמה חודשים
תומר : כן נכון
דניאל
אני שמח שנפגשנו
ושעכשיו אנחנו חברים
היו לי כול כך הרבה חברים
אבל כולם עזבו אותי ברגעים הכי קשים שלי
וזה עצוב שחברים עוזבים אותך דווקא מתי שקשה לך שרע לך ושטוב לך ואתה שמח תמיד מדברים איתך .
דניאל : אתה צודק
אבל אלו החיים
ועם זה אין הרבה מה לעשות .
תומר: כן אני יודע .