דורית- אני, דגנית, ואבא.

"די דורית, דגנית היא לא כזאת רעה." אבא אמר לי בשיחה שהייתה לי ולו. "אני יודע שעין קשה לך עם.. זה שאמא הלכה. אבל תביני, עברו 4 שנים. גם לי מגיע להתקדם בחיים."
"אבל אבא, למה איתה?"
"די דורית את מגזימה. היא יכולה להיות אם חורגת מצוינת. לפחות יהיה לך עם מי לדבר על התפתחות האישה ועל גיל ההתבגרות ועל מה עובר עלייך וכולי…"
התעצבנתי אפילו מהמחשבה שאני ודגנית יושבות אחת מול השנייה ומדברות עליי, חברות. לא! לא!! אני לא אתרכך! היא תעזוב, אני לא!
"דוריתי? דוריתי? אני חושב שאת עייפה, לכי לחדר שלך לישון שינה עמוקה, ונראה מה תחשבי אחרי זה :) "
אבא חושב ששינה זה מה שישנה את דעתי. הוא היה עושה לי את זה כל הזמן, גם שאמא נפטרה הוא אמר לי: "תשני שינה עמוקה ואז נראה מה תחשבי מחר בבוקר :) "
זה אף פעם לא עבד, אולי שהייתי בת 4-5, אני אפילו לא זוכרת מתי זה עבד בכלל.
היום אני בת 13, אבא מתייחס אליי כמו אל ילדה קטנה.
אתם חושבים שלי לא מגיע להביע דעה לגבי הנשים שאבא יוצר איתן? או שחיות אתנו בבית?
ברור שכן! כי אם הן חלק מהחיים של אבא, הן חלק מהחיים שלי.

ב10 בלילה דגנית חזרה הביתה. היא אמרה לנו לפני שהיא יצאה: "אני הולכת לבלות עם חברות." מי יודע מה היא עשתה. שמעתי אותה מדברת עם אבא. אבל לא שמעתי מילים ברורות, שמעתי משהו כמו "בלעמהנחנמנןענעעניןעינק".
אבל אז שמעתי אותה עולה במדרגות, עם העקבים הגבוהים האלה שלה.. אוי כמה שאני שונאת עקבים! אני טיפוס של נעלי ספורט וכפכפים בקיץ. שמעתי אותה צועדת לכיוון החדר שלי, אז התכסתי בשמיכה והפניתי את גבי לדלת. היא נכנסה. היא התיישבה על המיטה שלי, הכופפה אליי ו…
נתנה לי נשיקה.
אוי אחרי שהיא הלכה, אני רצתי לשירותים כדי לנקות את הפנים שלי מהזוהמה והלכלוך שלה. היחיד שאני נותנת לו לנשק אותי זה אבא שלי. איך היא מעזה?!
אחרי זה הלכתי באמת לישון וחלמתי על חמורים עם הפרצוץ של דגנית.