' אני בסדר '
"וואו כמה רזית"
"רזית הרבה"
"זה לא טוב שאתה לא אוכל"
"אני אוכל פשוט אני לא משמין" אמרתי שוב ועזבתי את הסלון, ונכנסתי אל החדר.
על מסך המחשב הופיע הודעה ממתינה, הלחצן של העכבר רץ אל ההודעה ופתח אותה
'מה שלומך ?' 2 מילים הופיעו וסימן שאלה לידם. מה אני יגיד הפעם, שאני עצוב, שאני לא יודע מה קורה לי ? האצבעות שוב לחצו על האותיות וההודעה שלי נשלחה
'אני בסדר' שוב התעצלתי לשאול את הצד השני מה שלומו. והכאב שנשאר כבר הרבה זמן בגוף שלי, מכאיב עוד יותר. אחרי שעות ארוכות שאני שותק כמו דג, אני יוצא החוצה
"מה קרה ?" שוב הקול המודאג שלה נשמע
"מה ?" אני אומר באדישות
"למה אתה עצוב, קרה משהו ?"
"לא אני בסדר" אני אומר ומשתדל כמה שפחות להראות את הפרצוף שלי.
מה אני יעשה עכשיו, שוב אלך לשבת שם לבד, שוב אסתכל לראות מה חדש פה ושם, אולי פשוט אני יעשה משהו אחר שרק מטורף יעשה אותו. אולי אני אפתח את המגירה שם, ואקח משם משהו חד ואסרס את עצמי ? אולי אני אסגור את הדלת ואשתה משהו שנמצא בארון של אחותי ? אולי אני פשוט אלך לישון עכשיו ולא אקום לבוקר הבא.
אז אני סתם מבלבל את המוח שלי בשטויות יום אחד, וחוזר ליום חדש שהוא אותו דבר כמו היום שעבר.
אם מישהו רואה אותי עם ראש למטה,
אם מישהו רואה אותי לבד בצד,
אם אני מסרב לכל דבר,
אם אני בוכה כמו תינוק,
אם אני שותק יותר מידי,
זה אומר שאני לא בסדר.
מתי יבינו שאני עצוב,
מתי יבינו שנמאס לי,
מתי יבינו שלא טוב לי,
מתי יבינו שאני לא רוצה להיות כאן,
מתי יבינו שאני לא מוכן להמשיך ככה.
ולא משנה כמה אני יגיד את זה,
הם לא יעזרו לי.
אני רוצה לבכות שוב, אבל אני יודע להחזיק את עצמי.
אני לא צריך עזרה יותר,
אני בסדר.
תגובות (21)
אתה רוצה לספר מה. קורה?
ואני כל כך מבינה את ההרגשה!!!!! אני חובה אותה כמעט כל יום.
ותאמין לי שלסרס את עצמך לא יעזור o. O
וגם לחתוך לא.
פשוט תחפש את הדבר הזה שמדביק לך את החיוך המטופש על הפנים.
ולא. לא החיוך המזויף.
אני מדברת כאן על החיוך האמיתי! !
3> 3> לילה טוב…
מקוו. שתקום.בבוקר עם חיוך ולא עם דמעות :-*
אופק…
אוף, עצוב לי שעצוב לך )X
אני חושבת ומנסה למצוא משהו לרשום שבאמת יעודד אותך אבל אני כבר לא מוצאת כאלה… אני מניחה שזה בעיקר כי אני מרגישה פחות או יותר כמוך >:
מתי יבינו שרע לי?
מתי יבינו שאני מחייכת סתם?
באמת שאין מי שיענה על השאלות האלה וזה ממש מתסכל, אבל כמו שנוני אמרה, נסה למצוא משהו שאתה אוהב. משהו מגורם לך להסתכל למרחק כשחיוך אדיוטי דפוק על פנייך….. משהו מציחק <:
אני מקווה שה 'אני בסדר' הזה באמת נכון (כאילו, שעכשיו אתה בסדר..)
אז…. תהיה אופק שמח, תדגדג את עצמך אם צריך, תצחק, ושהיה לך חיוך על הפנים (:
ואתה כותב מהמם.
אופק ואוו אני מבינה אותך באמת ואני מבינה עד כמה שקשה לך ואני יודעת את הכאב שכל בתוך אחשב תשמע אני לא יודעת למה אתה כול כך מרגיש עצוב או במילים אחרות מדוקה אני לא יודעת אבל אני יודעת דבר אחד שאתה יכול לשנות את כול זה עם אתה רוצה אתה לא חייב לענות לכול מה ששאליעם ואתה לא חייב להגיד לכולם עם אתה בסדר או לא זה החיים שלך אתה גדול אחשב ואתה בונה אותם לעצמך לבד אתה לבד לבד אני מקווה שאתה מבין אותי
אני גם מקווה שאתה תחזור להיות שמח ושכול יום שלך תהיה פורח
אני קטנה מימך אבל אני מבינה ארבה מאוד
ועם אתה רוצה לדבר או לשתף אותי או ליתיעץ אני תמיד השמח לעזור
השמח מאוד לדבר איתך בצא'ט של האתר
ואני מצטערת שאני חופרת
אבל מקווה מאוד שהצלחתי לעזור
אוהבת שרית
אני נשארתי בלי מילים, רק להגיד לך שזו פשוט כתיבה מדהימה מדהימה.. וצר לי שאתה ככה אבל אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות כי זה לא תלוי בי. מבנאדם אחד לאחר זה משתנה. תמשיך לכתוב על זה, זו העצה הכי טובה שלי, לי זה עוזר
אנשים בחיינו היום יומים לא מבינים את הכאב.
אבל הנעקים הנערות והילדים באתר הזה כן.
ואני יודעת שזאת תגובה שנייה שלי, אבל אני רק רוצה שתזכור שאתה לעולם לא לבד!! ושיש מי שמבין 3>
זה נכון שזה מתסכל מאוד
אבל אתה תמיד יכול לדבר איתנו
אנחנו נבין אותך.
ו
ותבדוק, האים משהו מעיק לך על הלב שרע לךועם כן…איך אתה יכול להעביר את זה הלאה?
סורי שלוקח לי. שנהה לכתוב…זה פשוט דרך הטלפון והוא די דפוק :-D
ואם כן…איך את
היי אופק,
עצוב לי לקרוא את מה שכתבת, אולי במיוחד כי כבר קראתי הרבה דברים שכתבת ואני מרגישה שאתה כמו אח או משהו…
תראה, לכולנו מגיעים רגעים כאלה, שפשוט הכל נמאס. לחיות את אותו יום מחדש, לראות, לשמוע ולהרגיש ואף פעם לא לקבל את הדברים שאנחנו רוצים באמת, בלי שום מסכות או חיוכים מזויפים. אבל אם יש משהו אחד שלמדתי, זה שבני אדם הם לא קוראי מחשבות, וגם אם הם מבחינים במשהו שנראה להם לא בסדר, עד שלא יגידו להם את זה מפורשות, הם פשוט יעדיפו לשמור מרחק ולא להתערב…
אני חושבת שאתה צריך לדבר. להגיד לאנשים שאתה אוהב איך אתה מרגיש… אני יודעת שזה קשה כי אני בעצמי מתקשה לעשות את זה, אבל אתה לא חייב להגיד הכל, פשוט לומר להם שאתה לא בסדר, שאתה עצוב, שלא טוב לך…
ככה גם אתה תרגיש יותר טוב וגם אחרים יוכלו לראות את הדברים לאשורם ולחשוב ביחד איך אפשר לשפר את המצב, כי אתה לא יכול להמשיך ככה, עם ההרגשה הזאת, כל יום לבדך… זה קשה, אני יודעת מניסיון…
ואם אתה צריך, אתה יודע שאני כאן, ואתה תמיד יכול לשלוח לי למייל הודעה…
אני מקווה שעזרתי איכשהו, אני שונאת לראות אותך עצוב, אני נהיית אוטומטית עצובה גם…
אופק, כשה לי שרע לך, ואנשים- הם לא קוראי מחשבות….
הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך, אבל אני רק יכולה לתת עצה:
שמע, כבר הייתי במצב דומה לשלך, ולא רציתי רחמים מאף אחד. והחזקתי בבטן.
וזה פשוט דבר הרסני.
"והחזקתי את עצמי" עוד ועוד.
עד שהתפוצצתי.
אז אולי אנשים לא יבינו.
אבל אם יש לך משפחה, חברים שאוהבים אותך, תדבר איתם. גם אם הם לא יבינו, גם אם הם יגיבו בחוסר טקט, העיקר לשחרר מהלב.
וגם אם יציעו לך פסיכולוג, (כמו שאני מנחשת שמציעים, אותי הכריחו) תלך, רק שירדו לך מהגב ואולי זה אפילו יעזור.
אני מציעה שתנסה דברים חיוביים שמחוץ לשגרה, הופעה, יותר טוב- תחביב חדש. משהו שבו עוד לא התנסתה. אולי להתנדב במשהו? זה ממש ממש עוזר להרגשה הפנימית, לעזור לאחר. והעיקר- אל תיתן לעצמך לשקוע! תמיד תכריח את עצמך למצוא לפחות משהוא טוב אחד שקרה לך ביום. דקה של צחוק, בלי אירוניה וציניות. זה ממש עוזר. אם תרצה לדבר תבקש, אני ייתן לך את האימייל שלי.
אני מקווה שכן עזרתי במשהו, ואני מקווה שתרגיש טוב עם עצמך, שתמצא תעסוקה שתביא לך סיפוק, הרגשה שאתה מפיק מעצמך את המירב
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות" (ר' נחמן מברסלב)
"האם יש משהו שאתה משתוקק לו,
או משהו שהיית רוצה מאוד שיקרה?
התמקד בו
בכל יכולת הריכוז שלך.
דמיין לך אותו בפרטי פרטים.
אם רצונך עז דיו, וריכוזך עז דיו,
תוכל לממש את משאלותיך." (ר' נחמן מברסלב, "הכסא הריק")
אלו לא סתם משפטים, אלו דרך חיים.
אני מקווה שתמצא את השמחה בתוכך,
אביגיל.
היי אופק,
לפני ככמה שבועות דברתי איתך במייל והסברת לי קצת מה עובר עלייך בזמן האחרון.
הדברים שאמרת לי הפתיעו אותי מאוד.
גם אני לפעמים עצוב אבל אז כשאני מגיע לבית הספר תמיד יש את הילדים האלא שמצליחים להצחיק אותי.
ככה זה בחברה.
אבל לפי מה שאתה אמרת אתה לא מנסה להיות בחברה כל שהיא!
לא, אני לא מדבר על הלימודים זה כבר מה שהוא אחר..
אתה אמרת שאתה מסתדר בחברה ושומר על קשר.
אבל עדיין את מעדיף להישאר בבית לבד.
אני חושב שאתה צריך ללכת עם אנשים אחרים קצת, חברים או משפחה.
מי שהוא שכיף לך איתו!
מי שהוא שיכול לעלות לך חיוך על הפרצוף.
לכל אחד יש מי שהוא כזה…
ועם אתה לא מסוגל אז תעשה דברים שאתה אוהב לעשות,
ועם אתה עצוב תשמיע שירים שמחים ולא עצובים!
אני מאוד מקווה שעזרתי לך(;
עם אתה צריך אותי זה המייל שלי: [email protected]
אני תמיד שמח לעזור לך!❤
תודה רבה לכולם
אתם מדהימים.
בבקשה אופק וגם אתה =)
למה אתה כל כל עצוב ???
מי פוגע בך כל כך ?????
אולי ,שוב, תנסה למצוא משהו שמשמח אותך
אתה חייב
כי אי אפשר ככה להיות כל היום עצוב
מקווה מאוד שתצא מהעצב החרא הזה
ושיפסיק לך הרצון כל היום לבכות
כי אתה צריך להנות כבר, תהנה, תתפתח
ותנסה להתנגד לעצב ולכאב הנורא הזה
שבוע טוב ;-*
כתבתי לך משהו…זה. בפרופיל שלי
מקווה 1זה יעלה לך חיוך על הפנים.
אופק.כל פעם מחדש אני אומר לך את זה.ואני אומר את זה עוד פעם ועוד פעם עד שתבין-
אתה
בן אדם
מדהים!
אין לך ש-ו-ם ס-י-ב-ה להיות עצוב.לאנשים מדהימים לא מגיע להיות עצוב.
תזכור תמיד שאתה מדהים,שאתה מיוחד,ושכמעט ואין עוד אנשים כמוך.
אנשים היו מתים להיות כמוך אחי.תשתמש בכל התכונות שלך לטובתך :)
אז אני מקווה שבאמת הכול יהיה בסדר.כי אם כבר יש מישהו שבאמת מגיע לו-זה אתה :)
תודה אופיר.
אם יש לך אפשרות לעבור בית ספר.. אז תעבור..
לי נשארה שנה אחת ליסודי..
ואני בכל זאת עוברת.
אחותי חוותה בדיוק את מה שחוויתי .. אבל אמא שלי לא ידעה את כל הסיפור!
ועכשיו שאני כבר עם החרם הזה 3+ שנים..
ויודעים בערך את כל הסיפור… אז אני מרגישה שזה הכי נכון לעבור בית ספר…
אם אתה צריך לדבר איתי, אני פה. (;
מייל: [email protected]
פייסבוק: Ori Turgeman
אני לא יכולה להגיד לך ״תרגיש טוב״. רק לקוות שזה יקרה.. בכל אופן, כולנו אוהבים אותך ויהיה בסדר. ♥
אופק..!
גם אני עוברת תקופה לא הכי טובה..
אבל אני מנסה להאחז בדברים הטובים שהם המשפחה ות'אמת גם החברים הטובים..
שאני בטוחה שיש לך כאלה…
גם אם הרבה זמן לא דיברתם ,
גם אם יש קצת קצר..,
תאמין לי אוהבים אותך..!
יש מצב שהם פשוט לא אומרים אתזה…
מקווה שהבנת….!!
אופק, כולם מגיעים לשלב הזה בחיים שמרגישים כאילו אף אחד לא אוהב אותם,
אבל אם תתמיד לחייך גם סתם מול המראה השלב הזה יעבור יותר מהר, תאמין לי מניסיון אישי,תנסה לפעמים פשוט להקשיב למוזיקה שאתה אוהב, לקרוא ספר ולצייר סתם ככה, זה הרי נותן לך השראה, פשוט תנסה לחשוב על זה… אם זה פשוט יכה בך שוב תחשוב שהכל עובר, הרגשה רעה עוברת, כאב עובר, אבל השמחה והצחוק תמיד נשארים אפילו אם לפעמים הם לא הכי גלויים לעין, תסתכל אל העתיד ולא אל העבר! תאחז במי שאוהב אותך ואל תעז אפילו להסיט מבט אל אלה שלא הכי מסתדרים איתך, מה אכפת לך מהרוע הזה?! אני מאמינה שאתה יכול להתגבר, אם יש לך כח רצון.
אתה מוזמן (אם אתה צריך) לשלוח לי הודעות בפרופיל שלי, אני מאוד אשמח לעזור לך <3
מקווה שהכל יעבור בלי שתרגיש ושבסוף תשים לב שאתה הרבה יותר חזק מהשונאים :) תתעודד החיים יחייכו אליך.
וואוו, כל כך הרבה כתבו ולא נשאר לי מה להגיד..
אם אני אגיד לך ת׳מייל שלי ברור שלא תשלח. הודעה מעצמך.
וגם אם אני אשלח מייל לא בטוח שתענה..
אופק! יש לך לפחות חבר אחד טוב שאתה בקשר איתו במייל, דבר, פרק, תוציא הכל! גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול לצחוק עליך, לכעוס עליך, כי זה רק כתוב ואתה יודע ומאמין שהוא סתם צחק.
אני ממש אשמח לנסות לעזור לך, רק תגיד איך, אם זה לספר לך בדיחות(למרות שאני מוזרה אז גם הבדיחות שלי מוזרות:) רק תגיד..
ממני, אחת שעברה, אולי עוברת, משהו כזה..
וואו זה כל כך אמיתי אני מבינה מה את/ה מרגיש/ה
כולנו כאלה, תראה כמה כתבו לך.
אבל אני חושבת שמשהוא בגישה שגוי (זאת דעתי.) זה שאתה מחכה שיראו עלייך, שיבינו לבד שאתה לא מרגיש טוב זה לא נכון לדעתי. אנשים שאוהבים אותך רוצים שתהיה בסדר, ואם אתה אומר שאתה בסדר הם מעדיפים להאחז בזה, בהחלטה אישית (או תקווה) שאתה אומר את האמת, הם מעדיפים לחשוב שאתה בסדר, ואם אתה לא אומר להם שאתה לא בסדר, אתה גורם להם לחשוב שאתה בסדר, זה מה שהם רוצים לחשוב.
גם אני לא אומרת שום דבר, גם אני אומרת שאני בסדר, ואני לא מצפה מאף אחד לגשת אליי, כי אני יודעת שזה מה שאני בחרתי, ואני יודעת שאם המצב ידרדר אני אגיד שאני לא בסדר, כי אחרת אף אחת לא יבין את זה לבד, ואני לא מאשימה אף אחד!
אז סלח לי שאני לא "תומכת" ומשתתפת בצערך, כי הפעם לדעתי אתה טועה.