אנימורפס השבוי -פרק 1

"היי גמד מה קורה?" שאל אותי טום כשהיתיישבתי מולו.
זה אחד השמות שבהם הוא קורה לי.
למעשה אני דיי גבוה יחסית לגילי.
כימעט בגובה של טום. אבל זאת מין בדיחה פרטית שרצה במישפחה כבר שנים .אתם יודעים איך זה.
"לא הרבה" אמרתי. "איך אצלך?"
"אה, אני הולך לפגישה."
"של האחווה?" שאלתי וניסיתי להישאר אדיש.האחווה היא מין קבוצה כזאת שמנסה להעמיד פנים שהיא משהוא כמו הצופים . אבל למעשה זה "חלון הראווה" של המישתלטים.
בראש האחווה יושבת מועצה שמורכבת ממישתלטים בכירים.
"כן,אנחנו עושים לעשות מיבצע ניקיון בפארק.אתה יודע ,ליתרום לקהילה .ואחר כך יהיה פיקניק."
הוא נעץ בי מבט רציני . "אתה באמת צריך להיצטרף אלינו ,אתה יודע. ככה יצא לנו לבלות קצת יותר זמן ביחד." הרגשתי גל של בחילה . ניסיתי לא להראות את זה. לא טום אמר את הדברים האלה.
זה היה היירק שבתוך הראש שלו.היירק שרצה להישתלט על גופי ולהישתמש בי כמארח לאחד החברים המגעילים שלו.
בזמן שישבתי מולו,ניסיתי להחליט משהו. אם אני אהיה מוכרח להרוג אותו אי – פעם.
להרוג את אח שלי,שבעצם כבר לא אח שלי. לא עכשיו.
"אולי יום אחד אני אצטרף"אמרתי. בטח,כשהיפופוטמים יילמדו לעוף , הוספתי לעצמי בלב.
מזגתי חלב על הקורפלנקס שלי.
"אז אתה לא תהיה בבית איזה זמן?"
"כל הבוקר. אמא ואבא הלכו לשחק טניס. הבית שלך. אתה יכול לעשות מסיבה."
"חה-חה-חה,"אמרתי וגרפתי קצת קורפלנקס.
היה לי קשה להיתאפק.היתחשק לי לצרוח עליו.להגיד לו שאני יודע .שאני יודע מה הוא.
שאני יודע מה אני עושה.ריגלתי אחרי אח שלי.הוא עלה במהירות בסולם הדרגות באחווה.
הוא היה מישתלט נאמן ומסור. היירק שבתוך ראשו קיבל קידום.
והוא היה מעורב באיזו תוכנית חדשה.משהו גדול. משהו שאני מוכרח לעצור.
גם אם….
"טוב , גמד, תעשה חיים" אמר טום. הוא נישמע רגיל לגמרי,כמו שהוא נישמע תמיד.
"גם אתה."
חיכיתי עד שטום יצא מהבית.הייתי לבד.הגיע הזמן.עשיתי סיבוב בבית,חדר-אחר-חדר,
ווידאתי שהוא ריק.
ואז הוצאתי קופסת גפרורים קטנה שהחבאתי במגירה של שולחן הכתיבה שלי.
שמעתי קול גירוד שהגיע מתוך הקופסה.פתחתי את הקופסה.
הצתמררתי.
זה היה יופי של ג'וק , שמן ועסיסי.חום מבריק.באורך שלושה סנטימטרים בערך .
הוא נופף במחושים שלו בלהיטות. הג'וק ניסה לפלס לעצמו דרך אל מיחוץ לקופסה,
אבל שמתי עליו את ידי.
הרגשתי את המחושים של הג'וק מדגדקים את כף-היד שלי.
הוא נידחק כנגד כף-ידיוהמשיך לנסות לצאת מהקופסה.
היתרכזתי בג'וק.חשבתי עליו.דמיינתי אותו.
הג'וק הפסיק לזוז ושכב בשקט . הוא לא מת!!! הוא פשוט שכב בשקט,כמו שחיות עושות שאתה "רוכש" אותן.
החלקתי שתי אצבעות לתוך הקופסה כדי להדק את המגע שלי עים הג'וק.
המעטה החיצוני שלו היה קשה ויבש כנגד כף ידי. היצתמררתי.
ספגתי את תבנית הדנ"א של הג'וק. הוא נעשה חלק מימני .
הדנ"א – התבנית הגנטית – של הרבה חיות היתה עכשיו חלק מימני. טיגריס.דולפין.פשפש.
בז נודד.טרוטה.לטאה ירוקה. יש לי את הכוח להישתנות. להפוך לכל בעל חיים שאני מצליח לגעת בו.
נסיך אנדליטי העניק לנו. לי ולחברים שלי,את היכולת הזאת, רגעים ספורים אחרי שהוא נירצח על ידי
היירקים.
בנתיים כל מה שאני צריך לעשות זה להפוך לג'וק……