אנה פרק 1

אנה

פרק 1
אנה ואושרית ישבו על אחד מן הספסלים בהפסקה למרות שקר נורא בחוץ.שניה אחרי שהן התיישבו אושרית התחילה לדבר על אהבת חייה.אנה לא הקשיבה כי מחשבות רבות עוברות לה בראש ואף אחד לא נגמרת.
"היי אנה…את לא מקשיבה לי." אמרה אושרית בכעס.
"אה?…אה אני מיצטערת…מה אמרת?." שאלה אנה כשהיא ממצמצת במהירות מבלבול.
"אמרתי שמנואל היסתכל אליי היום ולא רק זה אלא הוא גם אמר שאני חמודה…וואיי את היית צריכה לראות את הפנים של קטיה כשהוא אמר לי את זה." אמרה אושרית בצחוק של שמחה כשהיא מסתכלת על העננים במבט חלומי.
אנה לא ידעה מה להגיד.אף פעם היא לא הייתה שומעת את החברות שלה מדברות על מישהוא שהן מרגישות כלפיו רגשות.אז היא פשוט אמרה את הדבר הראשון שקפץ לה לראש.
"יופי." אמרה אנה שאחרי שניה שהיא אמרה זאת התחרטה.
"טוב מה קורה?אם את לא היית שמחה בשבילי לפני היום,אז הייתי חושבת שאת לא שמחה בשבילי..אבל אני רואה שמשהוא מציק לך…מה קרה?." שאלה אושרית בסקרנות.
"….כלום….לא קרה כלום." אמרה אנה והסתכלה על הנעליים שלה.
אושרית רצתה לומר משהוא אבל לפני שהיא הספיקה מישהוא עצר אותה.
"היי אושרית." אמר מנואל בחיוך כשהוא מתקרב אליהן.
"היי,מה קורה?." שאלה אושרית בהתרגשות ושחכה לגמרי מאנה.
"בסדר…אני יכול לדבר איתך שניה בצד?." שאל מנואל והצביע לכיוון השני.
אושרית היסתובבה אל אנה ואנה הראתה בחיוב לזה.
"בטח." אמרה אושרית בחיוך כשהיא ומנואל הולכים למקום אחר.
אנה נאנחה בקול רם.אחרי שנמאס לה לשבת ולא לעשות כלום,היא קמה מהספסל והתכוונה ללכת לכיתה אבל לפני שהיא עלתה במדרגות,היא שמעה את השם שלה.אנה הסתכלה סביב ולא ראתה שאף אחד קורא לה.היא התכוונה שוב לעלות במדרגות,אבל הוא שוב שמעה את השם שלה.אבל כמו בפעם הקודמת היא לא ראתה אף אחד שמסתכל עליה או קורא לה.
"אני בטח מדמיינת." אמרה אנה ונאנחה שוב.
"אנה הזאתי היא טיפשה כמו בול עץ." אנה ששמעה את המילים האלו התרגזה וחיפשה את בעל הקול.
"כן,את צודקת." אנה שמעה קול נוסף שאותו היא אף פעם לא תשכח.
"לא יכול להיות." חשבה אנה בלב בעצב ובלבול.
אנה הקשיבה לקולות והלכה אחריהם.כשהיא הגיעה היא ראתה את קטיה,מנואל ואת מי שהיא החשיבה לחברה הכי טובה שלה אושרית.