אממ נקרא לזה פריקה.
החיים קשים,תמיד יהיו מכשולים שצריך לעבור.
ככה אומרים לכולנו לא?
עושים טעות,נופלים,קמים ומתקנים אותה וממשיכים הלאה.
אצל רוב האנשים,
לומדים מטעות של פעם ראשונה ולפעם הבאה מתקנים.
אבל תמיד אמרתי שאני אדם עם כיוון חשיבתי מקורי.
אני עושה טעויות,
מתקנת אותם,
ולא לומדת מהם.ממשיכה הלאה,עד שמגיעה הטעות הבאה ואני שוב מתרסקת.
וכול פעם זה רק מחמיר,רק נהייה יותר ויותר קשה לקום.
פעם ראשונה נפלתי,הצלחתי לקום לבד.
פעם שנייה נפלתי,היה לי קשה אבל קמתי.
פעם שלישית נפלתי,הייתי צריכה עזרה.
פעם רביעית נפלתי,בקושי הצלחתי לקום עם עזרה.
ופעם חמישית?
פעם חמישית נפלתי,ולא הצלחתי לקום יותר. רק שקעתי ושקעתי,ואף אחד לא יכל היה לעזור לי.
וככה זה נמשך,שוקעת ושוקעת עד שמגיע פתאום אור,אור שעוזר לי לקום ומחזק אותי.
ושוב פעם התרוממתי והצלחתי לעמוד על שתיי רגליים בלי ליפול.
המשכתי הלאה,מנסה ללמוד לפעם הבאה,אבל זה פשוט לא עבד.
שוב פעם נפלתי.
והפעם?
הפעם לא הצלחתי לקום.
תגובות (2)
אני לא חושבת שאת היחידה ככה. גם אני לא לומדת ממש מטעויות, אחרת לא הייתי נתקלת באותם הקשיים ועוברת אותם בצורה הכי גרועה כל פעם. אולי את צריכה לעשות רשימה של דברים שכאבו ולנסות לראות מה את עשית לא נכון? לא יודעת.. אבל אל תכנעי, כשהחדר חשוך יש מתג שאפשר ללחוץ עליו ככה שיבוא אור. בא אלייך אור פעם אחת, אז אני מאמינה שיבוא שוב.
ממש מתחברת לזה, אפילו שזו פריקה><"
הו זה רעיון דיי טוב,תודה^_^