"אמי אמי פתחי הדלת"

10/12/2016 990 צפיות אין תגובות

נקעה נפשה של גאולה מהתנהגותו הוולגרית וחסרת המעצורים של שמואל בעלה.
חודשים רבים, היא מעלימה עין. סותמת את פיה, בולמת את מטען רגשותיה.
שמואל נהיה חדל אישים, עם הגיל המופלג ,אליו הגיע.
השכנות המסורות שתמיד רואות הכל, מספרות לה בשמץ של שמחה לאיד, על מעלליו של שמואל, כשהיא טורחת עם הילדים בפעוטון שלה.
בעלה המסור, איש חיקה ,עשרות שנים, עכשיו בגמלאות. מארח פרוצות רחמנא ליצלן, בבוקר, מיד אחרי שהיא עוזבת את הבית.
״זה דבר נורא״ אומרת לה רחל מקומה ארבע.
״תליתי את הכביסה בבוקר,ופתאום אני רואה נערה צעירה אולי בת עשרים, בלונדינית, מכנסונים קצרים…והיא עולה במדרגות… למי ?התעניינתי, ובכן עצרה ליד הדלת של שמואל… הצצתי וראיתי ששמואל בעצמו פותח לה את הדלת מכניס אותה בלי מלים וסוגר את הדלת..״
זה היה יום אביבי נאה ביותר, ריחות של פריחה ,כל החלונות בבתים פתוחים לרווחה והווילונות פתוחים ומתבדרים ברוח הקלה. אפשר היה לשמוע ברקע את השירים היפים בגלגלצ.את דיווחי התנועה,אבל גם את מלמולי ההנאה של אדון שמואל .
אז זה מה שרציתי להגיד לך גאולה..״
אחרי הדברים האלה,ואחרי שיחות רבות של שכנות שידעו לספר על מעלליו של שמואל,החליטה גאולה שהיא עוזבת את הבית.לשמואל זה ממש לא איכפת.שגאולה תעשה מה שבראש שלה… היא כבר ילדה גדולה,אם הוא קצת משתעשע, גם קלינטון השתעשע ,אז מה? הילרי עזבה?,חכמה הילרי לא זורקים את המים יחד עם התינוק.לא …״
וגאולה עזבה,באמת.לקחה את המזוודה,ושכרה חדר אצל זקנה ערירית.אלמנה.
כל חודש שילמה לה את שכר החדר העלוב. הדירה היתה טחובה. וריח של זיקנה היה בה.
הזקנה פחדה ממים,מעולם לא שטפה את הדירה,מדי פעם העבירה סמרטוט לח…
גאולה שנודעה כחולת ניקיון כפייתית ממש,לא יכלה לסבול את הזלזול בניקיון הבית.
מדי פעם היתה לוקחת את המטאטא והיעה ועוברת גם על החדר של הזקנה… והגברת של הבית מעולם לא הודתה לה… אבל גאולה לא היתה צריכה את התודות,היא עשתה
את זה מרצונה.
בתה של גאולה לחשה באוזנה יום אחד, ״אמא, את חייבת חייבת לחזור הביתה..אבא במצב לא טוב,הוא צריך עזרה״…
גאולה בלעה את גאוותה וחזרה הביתה.
עובד הודי מבוגר, גר אצלם עכשיו,מטפל בשבר כלי שנקרא שמואל…כל החגיגות נגמרו…וכל הארועים למיניהם… הפרוצות נפוצו לכל עבר,ורק הזכרון המתוק של הבקרים הקסומים…
גאולה קיבלה את החדר הקטן יותר,מיטת נוער שהיתה פעם של בנה יואל,שכבר התחתן ונולדו לו שלושה בנים.
שמואל, נהיה מיום ליום ממורמר וכל הזמן רטן.הוא לא אהב את הזקן שנהיה ממנו.הזקן הכחוש,הקמוש ,ואת זה שההודי מקלח אותו ומטפל בו…הוא זוכר טיפולים מסוג אחר… אבל ככה זה בחיים.הזכרונות נשארים.
אז גאולה חזרה להיות בעלת הבית.ריחות הבישולים שלה הגיעו לכל הדירות…כולם ידעו שגאולה עכשיו עושה מרק עדשים,שעועית,עוף בתנור, ועוגות מטריפות…
יואל היה בא עם אשתו ושלושת ילדיו והם חוגגים אצל הסבא והסבתא.גם אלונה הגיעה עם משפחתה ,עכשיו היא רגועה אמא חזרה הביתה.
יום אחד,נפל שמואל.
העובד ההודי,ניסה להרים אותו,אבל שמואל קיבל מכה רצינית בגזע המוח. הוא החזיר את נשמתו לבורא.וכמובן שבאה המשטרה לבדוק את העניין. כי פתאם זקן נופל ומת. יש אולי מי שיפיק תועלת ממותו.אבל למשטרה לא היתה שום סיבה להאשים את גאולה או את העובד הזר,ולמחרת היתה הלוויה.
בימים הבאים.כשישבה שבעה… הרהרה גאולה וחשבה שוב ושוב בדבריה המחוכמים של בתה הצעירה..עצה טובה נתנה לה אלונה…
עברו ימי השבעה.כולם חזרו לבתיהם,הכאוס שהיה בבית נרגע.כל הכסאות הוחזרו לשכנים.המיחם הוחזר לסניף המתנ״ס המקומי.שקיות ענקיות של זבל מצאו את דרכם למכולת הזבל ברחוב,והחיים חזרו למסלולם.
בימים הבאים,החליטה גאולה להפוך את הבית ,מא עד ת.
העיפה דברים ,זרקה רהיטים, צבעה וסיידה את כל הקירות ,החליפה את האמבטיה ואת האסלות…
קנתה רהיטים חדשים, שטיחים חדשים ,ארונות למטבח…הכל חדש מהניילונים ואז נחה דעתה.
הריח של ביתה של האלמנה הזקנה עדיין עמד באפה והיא חשה שבעצם עכשיו באה אל המנוחה ואל הנחלה.
השכנות הטובות היו פוגשות את גאולה ברחוב…ומנסות לדלות ממנה פרטים על אופי חייה החדשים,אבל גאולה ,שהיתה מאושרת עכשיו,לא פירטה יותר מדי,ברוך השם יום יום היתה אומרת ומחייכת במסתורין.
בינתיים, החיים זרמו באותו אפיק, עד שביום בהיר אחד, הגיע יואל לגאולה.
אמי אמי פתחי הדלת… מה קרה יואל בני בכורי היקר?
בקיצור וללא הכברת מילים סיפר לאמו שהוא עוזב את הבית.הוא זקוק לקורת גג,והנה אמא,את עכשיו לבד..אני אחזור לגור איתך ,כדי שלא תהיי לבד יותר!
אני מדי פעם יביא את הילדים שתראי אותם…
פניה של גאולה התכרכמו… לא ככה חשבה..תהיה החזרה לביתה … לא חשבה שבנה יפרק את נישואיו ויחזור לגור איתה.
עכשיו גאולה,כבר לא לבד…היא קמה כל בוקר מכינה קפה לבנה ,עושה את כביסותיו. ,מבשלת לו כל יום תבשיל חם וטעים..נסחבת כמו פעם עם קניות מהשוק..והחיים שוב ממש לא משעממים.
יואל, די מרוצה… החיים האלה ממש תפורים עליו מה יותר טוב מלחזור לגור עם אמא.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך