אמא שלי

את נותנת לי כל מה שאת רק יכולה את תמיד מוותרת על עצמך בשבילי תמיד
ואני לא מעריכה כלום ממה שאת עושה למעני, אני רוצה את כל מה שאת לא יכולה להאפשר לעצמך להביא לי, בכל זאת הכל נופל רק עלייך ושנינו יודעות שאני יותר גרועה מ4 בנות עם כל הדרישות שלי .
אני מבינה אני מבינה שרק את נלחמת עליי שיש לי רק אותך בעולם הזה, ולך יש רק אותי. זה אני ואת מול כל העולם, זה תמיד היה ככה.
את האישה שאני מעריצה, אני לא יודעת אם אוכל לתת לילדים שלי את כל מה שאת נותנת לי .
והוא? אני מתביישת לקרוא לו אבא הוא כלום, אפס.
רבתי איתך היום שוב, כמו כל פעם אמרתי דברים שאני מצטערת עליהם, אבל את יודעת שאני עצבנית אין לי שום שליטה על הפה שלי אני לא חושבת, אני פשוט אומרת .
ואז בלילה יש לי מן מועקה כזאת בגרון אני מרגישה שהדמעות שלי תקועות שם ומסרבות לזוז משם, קשה לי עם זה.