אמא יקרה שלי- מכתב ראשון
אמא יקרה שלי,
המחשבות עליך אינן מרפות לא עוזבות לרגע, כך שאני חייבת "לשפוך" אותן על הנייר.
המחשבות באות בגלים כמו אוקיינוסים של מילים שאינן נגמרות. מילים, מחשבות, ציורים, תמונות, מכתבים.
כל הדברים שהשארת אחרייך, כל הדברים שלקחת אתך, כולם מתערבבים לי בתוך הראש. מפחדת לשכוח ולא רוצה לזכור. בדמיוני אני רואה את חיוכך מתנפץ לרסיסים מתוך מחשבה מעורפלת עליך. רואה אותך, מרגישה אותך חיה בתוכי. כמעט כפי שהרגשת אותי בתוכך עוד לפני שנולדתי. את חיה בתוכי, במחשבותיי, בזיכרונותיי, באישיות שלי, את נמצאת איתי כל הזמן ובכלל לא יודעת שנתת לי הרבה מעצמך.
מחשבות תקווה עליך מתנפצות לרסיסים. רואה אותך מחזיקה את ידי בחתונה שלי, מאושרת בשבילי, מאושרת כפי שתמיד רצית שאהיה עוד בטרם לידתי. רואה אותך מחזיקה את הילדים שלי, את התינוקות שלי מאושרת-אשליות, תקוות שווא מתנפצות לי מול העיניים. רוצה להאמין שלא עזבת אותי וגם לא תעזבי אותי לעולם.
בשבילי את נמצאת, בים, בשמיים, חלק מהכוכבים, חלק מהגשם, מהרוח, מהפרחים שהנצו, מהנופים האין סופיים, חלק מהעולם, מהיקום. שומרת עלי ועל אחיותיי ועל הרבה אנשים.
חולמת עליך בלילות, לא רוצה להתעורר. חייבת לכתוב "לשפוך" את הכל, להוציא את המילים החוצה.
נכתב 10.6.12
תגובות (0)