אמא ואני- פרק ראשון

זה היה שלוש לפנות בוקר שמילי החליטה שהיא עוברת למיטה של אימא שלה. היו לה סיוטים לאחרונה, מאיזה סרט אימה שאמה צפתה בו והיא "במקרה" הייתה שם. זה לא היה משהו חדש לשרון להרגיש את הבת שלה משתחלת מתחת לשמיכה איתה, זה היה קורה לעתים קרובות. כשמילי עברה למיטתה של אמה, היא הרגישה כה בטוחה. ולא בגלל שהוא היה חדר אחר שלא היו בו שדים ורוחות, אלא מכיוון שאמה הייתה שם איתה. כמו מלאך מגן שמילי הרימה את מבטה אליו.
לילה אחד, למילי שוב היו סיוטים וכהרגלה, קמה ויצאה לקראת מיטתה החמה והמוגנת של אימא. רק שבאותו ליל, היא לא נכנסה לחדר חשוך שרואים בו את אימא ישנה מכורבלת בתוך השמיכה. היא פתחה את דלת החדר וראתה את אמה עירומה כביום היוולדה. עם גבר שהיה גם, עירום. הבובה שהחזיקה בידה נשמטה אל הרצפה. מילי הייתה בהלם. היא עמדה שם וצפתה עד שהגבר הזר שם לב שילדה קטנה עומדת בדלת חדר השינה וצעק לשרון לרדת ממנו. שרון לא הבינה מה הסיבה להתפרצות ושינוי האווירה עד שראתה את ילדתה הקטנה בפתח חדרה. היא משכה אליה את שמיכתה כדי לכסות את גופה העירום והלכה אל מילי, תפסה בידה ולקחה אותה לחדרה. מילי יצאה מהלם שבו שהתה ושאלה את אימה מיהו הגבר המסתורי? שרון לא ידעה איך להשיב על שאלה כזאת לילדה בת 6, ולכן פשוט אמרה שיום אחד היא תדע הכל. מילי קיבלה את התשובה המעורפלת, ונשכבה במיטתה. שרון נשקה למצחה והחלה ללכת לכיוון הדלת עד שמילי עצרה אותה בכל שאמרה: "אימא את יכולה לשיר לי את השיר האהוב עלי בבקשה?"
שרון עצרה, הסתובבה אל מילי עם חיוך על הפנים והסכימה. היא התקרבה אל מיטתה, התיישבה והחלה לשיר:
"Soft kitty, warm kitty
little ball of furr…
Happy kitty, sleepy kitty
purr, purr, purr"
קולה הנעים של שרון הרדים את מילי במהירות. לאחר שנרדמה, שרו לחשה באוזנה: "לילה טוב, יקירתי." ועזבה את החדר.
כמה דקות לאחר מכן, שרון והגבר שבחדרה החלו לריב. ומילי שמעה הכל.
"בבקשה הנרי אל תלך!" שרון התחננה.
"את מעולם לא ציינת שיש לך ילדה!" הגבר התלונן ועזב את החדר.
שרון צעקה: "בבקשה!" ולאחר מכן נשמעה טריקה של דלת הבית. מילי שמעה את אמה מתחילה לבכות והחליטה ללכת אליה. כשהגיעה לדלת חדרה של שרון, הן הסתכלו אחת לשנייה בעיניים. לאחר כמה שניות של מבטים נעוצים, מילי רצה וחיבקה את אמה. שרון חיבקה את מילי בחזרה.
"אימא אל תבכי, אני תמיד אהיה איתך.." מילי אמרה בשקט תוך כדי החיבוק.
שרון התרגשה ממילותיה הרגישות של ביתה הקטנה. היא נשקה לה ולחשה לאוזנה: "אני אוהבת אותך."
מילי צחקקה בעוד שרון כיסתה אותה בשמיכה שהייתה עליה. הן עלו על המיטה יחד ונרדמו, כמו שעשו גם ימים טובים יותר.