אמא, אבא, אני מתחתנת עם תפוז

אוקיי… זה לא כמו איך שזה נשמע! באמת!
זה… זה… אני לא משוגעת! מותר לאנשים להתחתן עם מי שבא להם!…
ואני יודעת שכולכם שופטים אותי עוד לפני שדיברתי בכלל.
\"אוי ואבוי, מה היא מתחתנת עם תפוז!? הוא ירקב אם היא לא תאכל אותו קודם!!!\"
אז אני אסביר לכם מה הקטע: קודם כל, תהיו עם ראש פתוח.
מהילדות שלנו אנחנו שומעים סיפורים על אהבת אמת. היפה והחיה – אישה שהתחתנה עם בעל חיים. הנסיכה והצפרדע- נסיכה שהתרועעה עם צפרדע. גם כן בעל חיים.
והיום יש פתיחות לגבי כל נטייה מינית שלא מזיקה לאף אחד… ו… מה רע בלהתחתן עם תפוז?
בנים תמיד עצבנו אותי, וגם אם תשלמו לי אני לא אתקרב לבחורה… בע\"ח זה כבר התעללות..
ו… תמיד אהבתי אוכל.
אבל יותר מכל – תפוזים. מכיתה א\' אמא הייתה מכינה לי לבית הספר שקית אוכל עם תפוז. היינו בלתי נפרדים. אהבתי אותו והוא אהב אותי. כשהתפוז שאתחתן איתו ייגמר (אחרי שאוכל אותו כמובן, בחיים לא אתן לו להירקב! לא מסוגלת לזרוק את בחירת ליבי!), אני אחליף אותו בתפוז אחר. זה מה שיפה פה- בן זוג שלעולם לא נגמר בעוד אתם, בני האדם הנחותים, משקשקים מהמוות.
והחלטתי גם שתפוז זה הדבר היחיד שלעולם לא יאכזב אותי. פעם כשיצאתי עם מישהו, לא נעים לומר שמות, מוטי, היה לו ריח רע מהפה (אתם לא מבינים איזה חירייה הלך שם…רופאי שיניים היו משלמים *לו* כסף כדי שיבוא לטיפול ולא ימיט אסון על האנושות) והיה לי קשה לנשק אותו, הצעתי שלפני כל דייט נאכל תפוז. ככה לבוא בתחושה טובה. הבעיה הייתה כאשר גיליתי שאני אוהבת יותר לאכול תפוז מאשר לנשק את אותו בחור… אז נפרדתי ממנו.
גם תפוז הוא הבושם הכי טוב! אני יכולה ללכת בגאווה ברחוב עם הידיעה שיש לי ריח של פירות הדר. פעם חברה שלי קראה לי מסריחה בגלל זה. אז הסתכלתי עליה ישר בעיניים ואמרתי: \"תקנאי בשקט\". כי הבנתי שהייתה מתה להסריח כמוני, מסירחון האהבה. (בניגוד לסירחון האהבה המוגזם של מוטי, התפוז שלי יודע איך לעשות את העבודה).
אתם בטח שואלים את עצמכם:\"אוקיי, נגיד ותתחתנו… איך תביאו ילדים?\".
יקיריי, התשובה לכך היא פשוטה!
לשתול, לשתול, לשתול… (דמיינו אותי אומרת את זה בטון של \'לפנק, לפנק…\')
ניקח את הזרעים של התפוז, נשתול באדמה, ונחכה לצאצאים.
אני אמרתי לכם שאני לא משוגעת! כבר חשבתי על הכל.
אז,
אמא, אבא, אני לא באמת מתחתנת עם תפוז. אבל עכשיו כשהבנתם שיכול להיות יותר גרוע אתם לא תתעצבנו כל כך כשתגלו שהתנגשתי עם האוטו בעץ הגדול בגינה של השכן, נכון?