אל תנטוש ,כמו שהוא לא נוטש.
–"איפה אני? "
"אל תדאג אתה מוגן"
–"מי אתה? מי אני? "
"אני אביך ואתה בני."
–"אבל מי אני? "
"אתה? אתה הבן האהוב עליי. אתה עושה שטויות ולא מעט צרות אבל אתה, תמיד חוזר אליי בסוף".
–"אני לא מבין.. "
"חשבת שאתה יכול לחיות בלעדיי אז פרשת כנפיים והלכת.
עקבתי אחרייך והמשכת לצעוק שאתה כבר ילד גדול ".
–"אז למה אני פה? "
"אתה חזרת אליי. "
–"איך? חשבתי שאמרת שאני הלכתי בלעדייך".
"בני, כמה שאתה תמים.
ברגע שראית את האוייבים חזרתי אליי אם כאב עמוק בפנים, ואני עטפתי אותך בהמון אהבה אבל פתאום נפלת..
הצרות היו גדולים עלייך.
אמרת לי שפחדת שאני אנטוש אותך אז אמרתי לך בחיוך שאני אביך".
–"אז מה אני עושה פה? "
"חיכיתי לך. ידעתי שתחזור. למרות הצרות שלך חיכיתי לך בזרועות פתוחות.
בקשה לי קטנה ממך בני. אל תנטוש אותי שוב".
–"אני לא אנטוש, כמו שאתה לא נטשת. חזרתי הביתה, זהו מקומי".
תגובות (2)
אני קוראת את כל הסיפורים שלך עכשיו, כל אחד מדהים יותר מהשני… אין כמוך. כל הכבוד.
אמא איזה כייף לקרוא את זה !!!!!!!
את לא מבינה כמה שימחת אותי, כמה רציתי לשמוע מילה טובה על הכתיבה שלי ובדיוק חשבתי לפרוש מהאתר ועכשיו אני כבר לא יודעת …בכל מקרה מממממש תודה, ראיתי שהגבת לי על עוד סיפורים שלי :* לילה טוב!