אל תכנסו…

[המצב הוא קכה, אני לא בבית עכשיו(ולא יהיה בו בשבוע הקרוב) אבל יש לי התקף מוזה לסיפור שכתבתי והוא נמצא על המחשב הנייח שלי, בכל מקרה זה רק חלק מהסיפור אז אין לכם ממש סיבה להיכנס כי לא תבינו שום דבר אבל עם כבר נכנסתם אתכם יכולים לבקר אותי על הכתיבה והתיאורים :))]

הבסים מהרמקולים של ריילי הלמו בכוח בליבו ובמוחו של ג'וני, הוא נשם עמוק את ריח האלכוהול אל ריאותיו וחטף בחילה עמוקה. מאז שהוא היה תלמיד וכל חבריו התחילו לשתות הוא פשוט לא היה מסוגל להצטרף עליהם, לא מסוגל להריח את הריח או לטעום את הטעם.
פלין תמיד אמר לו שאת זה הוא ירש מאימו, הוא גילה שהיא מגיבה כך לאלכוהול בפעם הראשונה והכמעט יחידה שבה פגש אותה, הרי הפעם השנייה הייתה כדי למסור אותו.
"מסיבה גדולה ג'וני," אמרה נערה בעלת שיער בלונדיני מחומצן שהייתה חלק מהחבורה שלו כשעד הלך לבית הספר. "ו… יש כאלה שממש מתגעגעים עליך בקלויירק." היא חייכה חיוך ממזרי, חושני ומהפנט.
ג'וני בלה קור חזק והסיט על מבטו בקוי מהמחשוף הנדיב שלה.
"ת… תודה מרי…. אני שמח שאת נהנת." הוא חייך חיוך אידיוטי ומרי צחקקה צחוק פלרטטני שגרם לפניו של ג'וני להאדים אפילו יותר.
למרות כל הביטחון שהוא הפגין על הכביש במרוצים, מתחת לכל זה הוא היה פשוט נער מתבגר וביישן, הוא אמנם היה רגיל לדבר עם בנות כמו מרי אבל זה לא הפך את העניין קל יותר ככול שהזמן עבר.
"אתה יודע, ג'וני, ראיתי את המירוץ האחרון שלך והמכונית שלך ממש ה-ו-ר-ס-ת." אמרה מרי והייתה במרחק של סנטימטרים ספורים מפניו של ג'וני, כך הוא יכל לשמוע אותה למרות כל הרעש ולהריח את הבל פיה שנטף מריח של בירה שחורה.
"את מתכוונת לוונדה." אמר ג'וני וצחק צחוק מטוח, הוא מעולם לא דיבר על וונדה עם אדם שלא היה פלין, ולמרות החיבה העזה של ג'וני למרי, ולגוף שלה, והוא לא חשב שהיא האדם הנכון לפתוח בפניו את סודותיו. ו-וונדה בהחלט הייתה סוד.
"בדיוק," אמרה מרי וצחקה צחוק מתגלגל, ג'וני הבין שהיא שיכורה לגמרי. "אולי נצא מכאן ותראה לי אותה?" היא משכה את ידו של גוני אל עבר היציאה הראשית.
ג'וני כל כך כאס על עצמו, הוא ממש היה אכול אשמה על כך שלא עצר בעדיי מרי כשהייתה לו הזדמנות, אבל הפיתוי היה גדול וג'וני היה גבר כמו כל הגברים, הצרכים שלו לא היו שונים משל השאר וגם לא השליטה העצמית שלו.
"או-קיי, זאת וונדה." ג'וני לחץ על כפתור במחזיק המפתחות שלו ומנורות רבות בצבעיי כחול וירוק כהה נדלקו בתוך וונדה.
"היא מדהימה!" קראה מרי, היא פתחה את הדלת של מושב הנהג והחזיקה את ההגה תוך שהיא משמיעה חיקוי כושל של רעש מנועה. "בוא הנה." מרי משכה את ג'וני עליה על מושב הנהג.

ג'וני קם בבוקר כשהוא מקופל כולו במושב האחורי של וונדה, מרי שכבה לצידו כשהיא עטופה במעיל דק ועירומה לגמרי