אכפת? ~פריקה
את כאן, אבל את לא כאן. את איתי, ולא איתי. אני יכולה לומר שאת חברה טובה, אך גם לא כל כך טובה. מבינה? אבל לא אוכל לומר שאכפת לך ושלא אכפת לך, כי אף פעם לא אכפת לך. כי התרגלת, כן, את התרגלת לבוא ולשפוך את הלב לאוזני, אך אני מעולם לא הרגלתי אותך לפתוח את אוזנייך בעבורי. אז אכפת לי בשביל שתינו.
והמורה תמיד שואלת אם אני בסדר, אך לעולם לא שואלת מה לא בסדר. והיא תמיד אומרת לי להפסיק להיות שקטה, אך לא שואלת למה איני רוצה להיות רועשת. והיא מספרת לי את בעיותיה, כדי לשמוע את התגובה התואמת לרצונה. ולא אכפת לה, ולי, ולו רק מעט, אכפת. אז אכפת לי בשביל שתינו.
והם תמיד באים אלי ומדברים, אך אני לא תמיד רוצה לדבר בחזרה. והם תמיד קוראים לעצמם חברים, אך מעולם אינם כאן בעת צרה. והם תמיד באים כדי לצחוק, אך גם כדי לבקש עזרה. אז אכפת לי בשביל כולנו, וכנראה אני היחידה.
והם פונים אלי, ואני בכלל לא כאן.
וכולם תמיד יושבים אל מול הניידים, כאילו מציבים סביבם חומות. והם רוצים להיות רק ליד אנשים מושלמים, כאילו הם מאמינים באשליות. וכולם עסוקים, תמיד, רק בעצמם.
ולא אכפת לי, כי עכשיו אני כמו כולם.
תגובות (8)
אני מזדהה איתך… אני חושבת שהרבה אנשים יוכלו להזדהות.
את האמת שבתור פריקה זה ממש יפה…
אני חושבת שאחרי שסערת הרגשות תעבור אולי אפילו תוכלי לערוך את זה לשיר? זה יהיה מקסים בתור שיר…
בכל מקרה, הייתי כותבת לך עוד ועוד(אני אוהבת לכתוב תגובות ארוכות) אבל אני די עייפה ולכן אסתפק בזה שאהבתי את הקטע.
אז ממש מצטערת שלא התייחסתי כמעט לכלום ושלא נתתי יחס חם ומילים תומכות…):
זה בסדר, אני לא זקוקה למילים תומכות. העיקר שהתייחסת לקטע :) חשבתי בהתחלה לכתוב את זה בתור שיר, אבל בגלל חוסר הריכוז והרגש המעיק לא כל כך יצא לי, אז העלתי בתור קטע. די אנוכי מצדי-אבל זה קצת מעודד שאני לא היחידה עם זה, עם ההרגשה הזאת. אולי ככה אנשים ישימו לב לזה סוף סוף וינסו להשתפר. תודה רבה על ההארות והתגובה, האורך אף פעם לא משנה ♡
אני מבינה אותך, זה קרה לי יותר מידי פעמים. יש אנשים כאחה שאתה סומך עליהם למשהו שהם לא מסוגלים לעשות, ויש כאלה שפשוט לא אכפת להם. אל תחשבי שכל מי ש-"לא אכפת" לו באמת לא – יש כאלה שבאמת מובכים מהסיטואציה ופוחדים להיכנס עמוק מידי וכואב מידי.
זה לא אומר שהכאב שלך לא מוצדק או משהו כזה, אם את חושבת שהתכוונתי לזה. פשוט יש אנשים כאלה, וזה יותר כואב להתאכזב ממישהו שחשבת שיהיה מסוגל להתמודד עם הכאב שלך או לעזור איכשהו מאשר לחשוב שלא אכפת מלכתחילה.
אני מוצאת את עצמי שתי הקבוצות בסיפור שלך. כן אכפת לי ואני כן מקשיבה לאחרות, אבל לפעמים אני לא מסוגלת להיכנס למצבים שכן צריך אותי וכן ראוי שבתור חברה אני אהיה שם.. אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם דברים כאלה. אבל מצד שני אני מאוד פתוחה בנושא הזה, לכן חברות שלי יודעות שיש דברים שהם לא בשבילי והן לא מצפות ממני ליותר מידי, לכל היותר הן מופתעות כשאני כן בוחרת להתערב..
בכל מקרה, אני מבינה לגמרי על מה את כותבת, (ואני בטוחה שחיי החברה שלי לא מעניינים אותך אז אני אפסיק לחפור עליהם) ועשית את זה בצורה טובה לדעתי, וגם משקפת את מה שבאמת קורה
אני מתכוונת ב'לא אכפת' אפילו לדברים בסיסיים, אפילו לא להיות שם כשצריך. אבל תודה על התגובות, קיבלתי מהן סוג של עידוד, ובכללי תודה שהשקעתן מזמנכן וקראתן ♡
היי, חכי לתגובה שלי… גם אני רוצה!
טוב נתחיל בזה שאם לא ציפית לי
את. ממש. מכעיסה. אותי.
עכשיו. בעבר הייתה לי תחושה שלפעמים תוקפת אותי גם כעת שחברות שלי תמיד כאן בשבילי אך לעולם לא מאפשרות לי להיות שם בשבילן. החברות הממש טובות שלי לא מספרות רגשות, לא מראות אותן וגם לא רוצות לשתף.
ייתכן שגם את לא מראה מצוקה ולכן לא עוזרים לך.
לדוגמה כשאני במצוקה אני מתקשרת או כותבת קטע מצוקה ושולחת לכמה שיותר בנות שאני סומכת עליהם כמו וואצאפ שכבתי(זה תלוי אם אני עצובה בגלל בדידות או משהו אחר)
בכל אופן מה שאני מנסה להגיד שהתחברתי אבל מהצד ההפוך הייתי ממש רוצה להיות אוזן קשבת לחברה אבל לפעמים זה בלתי אפשרי!
יוקי
יוקי, ברור שציפיתי לך. כל תגובה שלי שנראת מסכמת, לא באמת כזו.
בכל מקרה, שוב, אני אפילו לא מדברת על להיות שם בעת צרה. רני פשוט מרגישה לפעמים שאנשים באים כדי לדבר ולדבר ולדבר אלי, ואז כשמסיימים הולכים, כי אני תמיד מראה עניין ומעודדת (למרות שזה מנוגד לחלוטין לפסימיות), לא חשבתי שזה יצור רושם שאני אחת שאפשר פשוט לשפוך עליה וללכת. בקשר לתגובתך על חברות שלא מראות מצוקה, הבנת נכון-אני בהחלט אחת כזאת. אני לא רגילה כל כך לסמוך לגמרי על אחרים, ולא אוהבת להכניס אנשים למצב שבו אני מתלוננת ולהם כבר אין מה לומר. אבל כשאני כן מראה מצוקה, הם פשוט משתתקים ומחכים שאני שוב אהיה בסדר כדי להמשיך להתנהג כרגיל. בכל מקרה לא באתי להתלונן, אז נא לא לקחת את התגובה ברצינות יתר.
כמובן, אני מאוד שמחה שהקדשת מזמנך לקרוא את הפריקה שלי, שעדיין נראת לי לא הכי מוצלחת מבחינה ספרותית, ולכתוב לי תגובה אמיתית, שמראה יחס ♡