אכזבה
השעה 6 בבוקר,
עדיין לא הצלחתי להרדם.
הציפורים התחילו לצייץ, והתנועה התחילה לזרום
רק אצלי הזמן לא זז, הזמן קפא.
נמאס לי מהניצול, מהשקרים והעמדות הפנים.
נמאס לי כל לילה לאכול את עצמי מבפנים
היום ההוא – מחר האחר
כל פעם מחדש לא לומדת ורק ממשיכה להישבר.
"אני אוהב אותך, אבל לא מוכן"
איך אתה בכלל מסוגל לשקר לי ככה בלי להרגיש רע?
אז תגיד שאתה לא אוהב, תגיד ששוב השלכתי את עצמי מוקדם
לפחות תתן לי ללכת בלי לרצות להקיז דם.
תגובות (0)