איש

לפעמים איש אינו יודע להסביר למה, איש פוסע מביט לעבר הרקיע. מחפש מענה דבר להיאחז בו בשעת הצורך שקצת ריק בפנים.
הוא שואל ולא מקבל תשובות. מילים כבר ממזמן לא תופסות אצלו חלק גדול.
איש הולך והולך וחווה אירועים שלא הכיר מימיו.
האיש רק רוצה שקט, בונוס על כך שלא התנהג כמו כולם. הוא לא אכזב, לא שיקר, לא פגע, היה רק עוד סתם איש בעולם.
הדרך של האיש אף פעם לא נגמרת, היא מסלול ארוך, טיפוס על הר, מדרגה ועוד מדרגה בסולם הגבוה.
ליבו כבר חסין מפגיעות, הוא לא עסוק בשטויות, הוא זקוק למנוחה, למנוחת הלוחמים.
גיבור מימיו לא קראו לו, אולי כי לא הכירו אותו באמת. הוא ידע בתוך תוכו שהוא לא כמו כולם, הוא איש שונה מהשאר, רחוק מלהיות מושלם.
עובר ברקים, רעמים, סופות, את כל ההתרחשויות.
איש צועד וצועד לעבר המסע של עצמו, מסע שלא יגמר לעולם ואין כמותו.