איפה עובר הגבול – בין בזבוז להשקעה?

איפה עובר הגבול – בין בזבוז להשקעה?
איפה הגבול בין צורך – לבין התמכרות לסמי הרגעה?
איפה נמצא האיזון בין נזק עתידי – לתחושה מיידית של הנאה?
אולי הכל תלוי בערך שנותנים לדרך – והערך שנותנים לתוצאה?
.
לפעמים מה שעוזר בטווח הקצר – פוגע בטווח האָרוֹךְ,
איך מאזנים בין קשיחות עצמית נדרשת – לרחמים עצמיים ורוֹךְ?
המאבק התמידי הזה -בין לרצות עתיד עָרוּךְ,
לבין חוסר האנרגיה – לבצע במה שזה כָּרוּךְ.
בין הרצון להיות בָּרוּךְ – למציאות בבְּרוֹךְ.
.
צריך למצוא את האיזון בין הדאגה בעתיד – לחיים בהוֹוֶה,
מי שכל הזמן עסוק בעתיד ובעבר – את ההווה הוא לא חוֹוֶה.
מההוֹוֶה הוא תמיד לוֹוֶה – בשביל עתיד שונה שאליו הוא מְקַוֶּוה,
מה יקרה לו אם יגלה – שהעתיד שאליו שאף את המאמץ לא שָׁוֶוה?
.
במסע נפש קוגניטיבי – תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו – מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
כל אדם צריך ללמוד לנהל משאבי גוף נפש -לשימוש בהווה ולחשבון חיסכון,
אך אולי זה אינדיוידואלי – ואין מתכון לנהל את הסיכון במינון ה'נכון'?