אילתור במתנה

הוא אמר לי לכי אבל לא הלכתי,
הוא אמר לי לכי אבל לא באתי.
עמדתי במקום והתבוננתי – ברוח הקרירה,
בדשא הירוק, בעלים הירוקים, בעצים הגבוהים היפים.
דימעה ירדה מהעין וחשבתי איך אדם נשפט,
"מי שלא אוהב אותי לא מכיר אותי" חילחל המשפט לאט לאט.

נשכבתי על הדשא, התבוננתי בעננים.
השמיים תכולים תכולים ועליהם כמה עננים לבנים.
מעולם לא הייתי כנה יותר,
העבר שלי פתוח לרווחה,
ואנשים רבים עברו את אותם הדברים,
ואנשים נשארים איתי כי אני מקסימה.

פרח השלווה נפתח.
בלי זיופים, בלי העמדות פנים,
זאת אני.
כמו שדמי לובאטו שרה:
"THIS IS ME".

פשוט תמשיך ללכת,
אל תשים לב לכוכבים,
שמנצנצים כדי לסנוור לך את העיניים.
תמשיך ללכת – ותיראה שתגיע.

אנשים – זו רק ההתחלה.