אח שלה
היא ישבה על האדמה הקשה, גופה רועד וייבבות בכי נפלטות מפיה בניגוד לרצונה.
"למה הלכת?" היא שואלת בקול רועד את הקבר אשר נח מולה.
"אני מתגעגעת…" היא לוחשת וקוברת את ראשה בין ידייה, מייבבת ונשברת, קורסת אט אט.
הוא הלך, היא יודעת שהוא לא יחזור יותר.
"היית חייב להתגייס דווקא עכשיו? תזמון חרא!" היא נשברת, המחסום אשר עמד בפיה כבר לא קיים עוד.
"אני צריכה אותך… תחזור אח גדול…תחזור…" היא בוכה ומייבבת, ליבה שבור, היא מתגעגעת לאחיה הגדול והאהוב.
מי יגן עליה עכשיו? מי תמיד יצחיק אותה שהיא עצובה?
היא חייבת את האח הגדול שלה… היא רוצה שהוא יחזור בכדי שתוכל לחבק אותו בחוזקה ולא לתת לו ללכת.
היא צריכה את אח שלה.
תגובות (1)
דיי את ממש מרגשת, אפילו שזה היה קצר (לתשומת ליבך חח) ♥♥
בתור אחת שמישהו שהיא מכירה נמצא בעזה, ואבא שגר באשדוד, זאת תקופה באמת קשה, אפילו לצפוניים (אנוכי) שבינו, אז אם את רוצה לדבר- היוש (:
ותקשיביי, אני עם רותם כהן באוזניות (אל העולם שלך אם זה מעניין מישהו חוץ ממני), "אני לומד לשחרר אותך למרות שקשה לי אני נותן לך ללכת לעד" ופתאום זה מקבל משמעות אחרת ממה שזה במקור..
בעזרת השם ננצח, ושכולם יחזרו בריאים ושלמים ♥♥