אחת לדור-פרק שתיים
~תקראו קודם את רציתי להוסיף~
~נקודת מבט אנני~
יצאנו מהשיעור ואחד הבנים ניגש אלי,
"מה עובר על הצאוור שלך ילדה?" הוא צחק עלי והסתכל על הצאוור שלי, העצמות שלי דיי בלטו, לא משנה כמה אני ירצה להסתיר את זה תמיד יראו שאני שונה.
"תתעלמי ממנו…" ניגשה אליי שרה בחיוך
"סתם קרציה" היא צחקה ואני חייכתי,
הלימודים נגמרו, בערך שלושה ילדים צחקו עליי באותו יום אבל שרה תמיד עודדה אותי והעיפה אותם, היא באמת נחמדה, להבדיל משאר הילדים שהכרתי. הגאתי הביתה ולקחתי את הכדורים שלי, הם שומרים שאני יהיה בריאה למרות שאני בקושי יכולה לאכול, זה לא מפריע לי.
"איך היה?" שאלה אותי אחותי שהופיע בקצה המסדרון,
"בסדר" עניתי לה ונכנסתי לחדר שלי.
~נקודת מבט שרה~
" מי זו?" שאלה אותי אלמה והצביע על זואי, היא מכיתה אחרת אז לא יצא לה לראות את זואי עדיין.
"זו זואי, היא ילדה חדשה בכיתה שלנו" הסברתי לה, היא שיחקה בשערה החום,
"היא אנורקסית?" שאלה אלמה ברצינות
"לא, המורה הסבירה לנו, היא נולדה ככה שהיא לא יכולה להשמין בכלל" אלמה הסתכלה עליי במבט רציני שלא היה מתאים לה,
"הקינאה!" חזרה לחייך אלמה, אבל אני רק עיקמתי את ראשי בשאלה,
"לאכול בלי להשמין? זה דיי מגניב!" היא הסבירה,
"אני לא יודעת, לא נראה שהיא נהנת מזה יותר מידי. את לא יכולה לדעת איך זה מרגיש אם את לא שם במקומה" פניתי משם לדרכי,
"ביי" היא גילגלה עיניים ועלתה לקומה למעלה.
תגובות (1)
הגאתי – הגעתי
ואיך פתאום שינית את השם מאנני לזואי?
כפי שאת רואה, בתחילה לרשת שזה מנקודת המבט של אנני ורשמת שהיא לוקחת את התרופות שעוזרות לה להיות בריאה למרות שהיא לא יכולה לאכול ולאחר מכן יש שיחה שרה לאלמה על הילדה החדשה שאלמה חשבה שהיא אנורקסית אבל שרה אמרה שיש לה את הבעיה הזאת והיא אמרה שקוראים לה זואי.
אז… איך קוראים לה? ויש כזאת באמת מחלה?
כתיבה מאוד יפה אבל אני ממליצה להאריך את הסיפור.
מצפה לפרק שלוש!