אחרי זה, אני כבר לא אחזור לעצמי

אתמול בבוקר הרגשתי, שלעצמי.. אני כבר לא אחזור, אני לעולם כבר לא אהיה מה שהייתי פעם.
נישאר רק הזיכרון וישארו רק הצלקות.

שמי לורן עוד חודש אני בת 18, סוף סוף אוכל לצאת לברים ולמועדונים (לא שעשתי את זה עד עכשיו)
להכיר אנשים חדשים להנות, אוי זה כזה נפלא!

אני לא כלכך אוהבת להיות בבית.. אז אני משתדלת להיות אצל חברות, פעם זה לא היה ככה, פעם אהבתי להיות בבית להרגיש את המשפחתיות
אבל מאז שאבא שלי נרצח..הבית ריק אפילו אחי דיירק
בקושי מגיע, קשה לו לראות את אמא, קשה לו לראות אותה בדיכאון, קשה לו להכינס לבית שכולו מלא בתמונות, ואמא, משתדלת גם לא לחזור הביתה, היא הולכת לעבודה ומשתדלת לחזור כמה שיותר מאוחר , רק בשביל ללכת לישון ולרוץ בחזרה לעבודה

הסופשים אצלנו קשים.. כי אבא אהב שאנחנו בסופש ביחד
ועכשיו אנחנו יושבים אחד מול השני בסלון, בשקט ובדממה לא מסוגלים להוציא רגש.. רק בכי עמום.

אז כן אף אחד כמעט לא נמצא בבית
רק כשצריך אנחנו שם
אני בדרך כלל הולכת למישל, מישל היא החברה הכי טובה שלי.. והיא גם די דלוקה על דיירק.. אבל לי זה פשוט נראה דוחה
היא אומרת שהוא חתיך ובן21 אז שה שווה את זה…
כל פעם שהיא אומרת את זה אני רוצה להקיא,בכל זאת זה אח שלי.. הוא בקושי מתרחץ, וכל מה שמעניין אותו זה להשיג זיון חדש!
זה די מגעיל..

בכל אופן.. אני די שמורה.. לא ממש היה לי חבר.. היה לי המון קראשים.. אבל חבר?!? זה נראה לי די מפחיד,
~~~~~~~~~~~~
היום מישל צעקה אלי בהתלהבות ואמרה שאנחנו הולכות
למסיבה של דן.. זה ילד מהשכבה שלי.. כל הבנות נמרחות אליו.. זה בעיקר בגלל הכסף..

אמרתי לה שאני לא הכי אוהבת מסיבות.. הכי הרבה שאני עודה זה ללכת ביום חמישי לפאב , אבל למסיבה?
לא יודעת אני לא כזאת
היא צחקקה ואמרה שאין מצב שאנחנו לא הולכות
~~~~~~~~~

והינה אני עכשיו יושבת על כסא בצד במהלך המסיבה, איך היא תמיד מצליחה להביא אותי .. אני שונאת את זה.. היא גם תמיד משאירה אותי לבד , היא משתכרת ועולה לאיזה חדר עם איזה בחור רנדומלי..

ואני אני סתם אחכה לה.. עד שתחזור.. ואז אצטרך להסיע אותה לביתה..

~~~~~~~~

אחרי שמישל עלתה למעלה ניגש אלי בחור בשם הראל, הוא די מדהים!!
בחור בלונדיני עם עיניים כחולות.. נראה קצת סנוב.. אבל הוא מדהים, הוא התיישב לידי והתחלנו לדבר על משמעות החיים, הוא אמר שהוא גם לא כלכך אוהב מסיבות כאלו.. אבל דן בן דוד שלו והוא הכריח אותי לבוא..
לבסוף החלטנו לצאת לעשות הליכה ברגל.. קצת להיתרחק מהרעש ורק לדבר.. הוא אמר שדווקא הוא ממש מאושר שהוא הגיע.. הסמקתי ושאלתי למה ?
הוא אמר שאם הוא לא היה בא, הוא לא היה מכיר אותי.. הסתכלתי אליו וחייכתי ואמרתי שגם אני..

התקרבנו לדלת והוא ביקש את המספר שלי, ישר בדקנו פאלפונים ולראות שיש לנו את המספרים, הוא חייך
הסתכל אלי ונתן לי נשיקה על הלחי וחיבוק חם, חיבוק שכבר הרבה זמן לא הרגשתי.

חזרתי פנימה לקחתי את מישל ונסענו חזרה הביתה

~~~~~~~~~~~~

מאז שאני והראל נפגשנו אנחנו לא מספקים לדבר פאלפון, זה כלכך מדהים!!

די מאכז שאנחנו גרים רחוק הוא גר בצפון ואני באזור המרכז..

הוא אמר שהוא יבוא ואמרתי שאני גם יבוא

~~~~~~~

ובאמת אחרי חודש נפגשנו שוב
זה היה כלכך מדהים לראות אותו
הוא חיבק אותי חזק וזה היה כלכך כייף

וככה זה היה כמעט כל סופש היהנו נוסעים אחד לשניה

והרגשתי, הרגשתי שאני מתאהבת, סוף סוף זה קורה סוף סוף אני מרגישה את זה , זה באמת!

~~~~~~~~

היום אני נוסעת אליו אחרי שהוא היה חודש בארצות הברית ממש התגעגעתי אליו .. התכתבנו אבל אני כלכך רוצה לקבל חיבוק ולהריח את הריח שלו שוב

~~~~~

הגעתי אליו הביתה, וכמו בפעם הראשונה קיבלתי חיבוק כלכך מדהים
ונשיקה והייתי כלכך מאושרת, הרגשתי בבית , הרגשתי במקום חם וטוב הרגשתי שכייף לי..

והוא שאל בעדינות אם אני מעוניינת לעלות שלב..
חייכתי ואמרתי שאני מרגישה שאיתו, שאיתו אני רוצה !

הוא אמר שהוא חיכה כלכך הרבה זמן למישהי מיוחדת

ואמרתי שגם אני..

הוא הוציא את הקונדום
ושאל אם אני בטוח מוכנה..

אמרתי שכן..

ולאט לאט נכנסנו למיטה הוא הוריד לי את החולצה באיטיות.. והוא הוריד לעצמו את הבגדים, הור חזר אלי.. ובנשיקות התחיל להוריד חלק חלק מבגדי.. הנשיקות שלו היו כלכך נעימות ומלטפות.. הרגשתי כלכך מחורמנת.. הוא הוסיף בעצמו ואמר שהוא פשוט מחורמן והוא כבר רוצה לנסות

בעדינות הוא החל לידחוף זה כאב אבל היה נעים.. הרגשה טובה ומספקת, לאחר שסיימנו דיברנו.. והוא היה מדהים.. נתנו גם מחמאות אחד לשניה
ולבסוף נרדמנו ערומים ומחובקים..
למחרת בבוקר כבר הייתי צריכה לחזור..

התארגנתי והיה לי כלכך קשה להרפות את החיבוק
בוא אמר ששבוע הבא הוא בא אלי.. חייכתי ואמרתי לו שמאוד כדאי שיגיע..

הוא נשק לי ונסעתי לי לביתי..

~~~~~~~~~~~

היום הוא אמור לבוא!!! ישש סוף סוף כלכך התגעגעתי אליו !!!
אני סופרת את הדקות והשניות לבואו!!

~~~~

אני לא יודעת מה לעשות רשמתי לו לפני שעה איפה הוא והוא עדיין לא ענה.. אני מקווה שהכל בסדר.. בטוח שהכל בסדר ופשוט רק נכבה לו הפאלפון .. הוא הרי לא זוכר שהוא צריך להטעין…

~מבזק מיוחד , אוטובוס קו 345 לכיוון תל אביב-השלום
התפוצץ על ידי מחבל , עדיין רודפים אחר המחבל, כרגע ידוע שכל הנוסעים על האוטובוס במצב בינוני עד קשה, מחכים לעוד עידכונים~

ברגע זה אבדה נשמתי צנחתי על הרצפה, התעלפתי..

וברגע שקצת חזרתי להכרה , ניסתי הכל היתקשרתי אליו, לאימו, לאביו לכל בית חולים לחברים! הכל אולי הוא שכח שהוא צריך לבוא !! אני מקווה הוא בסדר אני אני אני בלחץ מטורף אני מפחדת שמשהו קרה!!

~מבזק חדשות מיוחד, ילדה בת 4 אימא , אישה כבת 56, נהג האוטובוס , שלושה חיילים , שני תיירים , נער בן 19 ..~

שמעתי נער בן 19 ונשמתי נעדכה חיכיתי לשמוע מה המצב , מה הגורל?!

~אלו הם הידועים שנרצחו בפיגוע זה, האחרים עדיין מוגדרים במצב קשה..~

את הרגע הזה אני אזכור לנצח, נפלתי על הריצפה וצרחתי את צרחת נשמתי, דרייק בדיוק נכנס הביתה והחל לאחוז בי ולנסות להרגיע אותי

בחיים לא בכיתי ככה..
ידעתי שזהו.. לחיי אין משמעות..

זה חזר שוב.. כמו שלאבי קרה.. בדיוק אותו הדבר.. פיגוע..

~~~~~

מאז אני כבר לא מי שאני.. אני כבר לא אצליח לעבור שוב שיקום..
אני אנמית לכל דבר.. אחי.. דרייק משתדל להיות צמוד אלי.. שלא אנסה להתאבד או לפגוע בעצמי.. זה מה שניסיתי לעשות כשאבא נפטר..

הוא מפחד שאני יהרוס את עצמי..

אבל אני כבר הורסה הנפש שלי כבר פצועה וקרועה לחתיכות , בשביל מה , בשביל מה עוד לחיות צעקתי לשמיים

דיירק חיבק אותי חזק ואמר שהכל יהיה בסדר, שהכל יסתדר