אחיות במזל, חברות מבחירה♥

"את הורסת לי את החיים!" צעקה אליס, דמעות זולגות מעיניה.
"אני שונאת אותך!" מחזירה לה בתשובה לורן, דמה רותח תחת עורה.
"למה את אחותי?!" ממשיכה אליס במילים המושלכות כמו חץ הישר אל תוך ליבה של לורן, שגם חומותיה כבר התנפצו, ודמעות עיניה זלגו."למה היית חייבת להוליד אותה?! אני לא הספקתי לך?!" אליס פונה עכשיו אל אמה, הנאנחת בעצבות מהמצב בין שתי בנותיה, החוזר כל יום מחדש.
לורן הלכה בעצבנות אל תוך חדרה וטרקה את הדלת, וכך גם אליס.
אמהם, קים, תפסה את ידיה בראשה וכבר הרגישה צורך לבכות.
לבתיהם לא היה הרגשה חמימה. המצב היה מתוח מאוד, וקים ממתירה על עצמה האשמות שהיא לא חינכה אותם נכון.
אליס שוכבת על מיטתה, חולקת עם חברותיה כמה שהחיים שלה נוראיים, ולורן במיטה גם, מרטיבה את הכרית שלה במטר של דמעות.
"אני לא יכולה איתה יותר היא פשוט הורסת לי את חיי!" צועקת אליס אל תוך הטלפון, לא מודעת מה ההשלכות של המילים שהיא אומרת עכשיו.
בשלב הזה, קים כבר ישנה, מקווה שמחר בבוקר הכל יסתדר.
"מה היא עשתה?" שואלת חברתה הטובה, ג'וליט, שלא יודעת מה ההשלכות של אחים, גדולים או קטנים, מכיוון שהיא בת יחידה.
אליס הססה קצת לפני שאמרה משהו. "זה לא משנה" אמרה לבסוף.
"זה כן" מעריה ג'וליט בהיסוס, מודעת מה יכול לקרות שמתווכחים עם אליס כאשר מצבה לא קר רוח. "את סתם רבה אליס, אני יודעת, את יודעת. זה משהו קטן. את ירדת על החולשות שלה, כמו תמיד" אמרה ג'וליט, לא בכוונה לפגוע, היא רצתה לעורר את חברתה.
"את מטומטמת, כי את לא יודעת מה זה לגדול עם אחים קטנים, את לא יכולה לשפוט אותי!" אומרת אליס ומנתקת את הטלפון. היא לא התכוונה לאף מילה שאמרה, ממש לא, אבל היא לא יכלה להשלים עם העובדה הזאתי. היא ידעה שג'וליט צודקת. אליס הקניטה את לורן, כנראה, וככה נוצר ריב.
אליס מתחילה לבכות, נזכרת במה שנואל שתפה את כתתה היום בבוקר, על הכתבה שקראה.
"קראתי על כתבה, ששתי אחיות רבו, זה הופיע אתמול בחדשות. זה התחיל ממשהו ממש קטן, והמשיך והמשיך, ואמא שלהם חשבה שזה יישכח מחר בבוקר, אבל זה לא. אחת האחיות תלתה את עצמה במשך הלילה. אני לא רוצה לדעת איזה כאב סובלת האחות השנייה" פתאום אליס נמלאה חרדה, האגו שלה כמעט התעלה, אבל לא. היא רצה במהירות לחדר אחותה, פותחת בתנועה חלקה את הדלת, נושמת לרווחה כאשר היא רואה את המלאך ישן במיטה.
אליס לא הצליחה לחייך. היא נסתה להפסיק להתנשם בכבדות, היא לא הצליחה. היא דאגה לאחותה. היא פחדה עליה. היא לא יודעת מה הייתה עושה אם הייתה מתאבדת, סביר להניח מתאבדת אחריה גם כן.
היא מסתכלת על התמונה שתלויה מעל מדף הספרים, ודמעות עיניה מתחילות לפרוץ, מעירות את לורן.
"אליס?" שאלה בקול ישנוני "הכל בסדר?" ממשיכה לורן, תופסת את מבטה של אליס, ומסתכלת על התמונה, פורצת גם היא את זרם הדמעות.
הציור שצירו בכיתה ב'. שתי בנות מחזיקות ידים, ולמעלה הכיתוב:
אחיות במזל, חברות מבחירה♥