אחותי היקרה ♥

אחותי אהובה,
אני יודעת שלא קל לך.
אני שומעת את הבכיות שלך בלילה, גם אם אני רחוקה מן הבית.
אני שומעת את גוון הייאוש שקולך קיבל,
ונצבט לי הלב.
אחותי יקרה,
אני מחייכת עכשיו,
ולא משום שאני שמחה שכואב לך,
אני שמחה כי אני רואה את הסוף. את יודעת עד כמה ורוד הוא? אני רואה אותך מאושרת,
פניך קורנות משמחה אמיתית. אני רואה אותנו מחובקות, חיבוק חזק.
תחזיקי חזק.
כי כל מה שאת עוברת בדרך, זהו אותו המסלול שחתיכת פלדה עוברת על מנת להיפך לחרב חדה וחזקה,
היא מושחזת באש.
אני יודעת שאת מרגישה כאילו את עולה בלהבות,
אבל את לא לבד,
אני נכנסת אל טווח האש, קרוב אלייך.
החזיקי לי את היד.
את יודעת, הריקנות שאת מרגישה עכשיו, זוהי רק הכנה אל האור הגדול שהולך למלאות אותך.
אחותי, יפתי,
אני יודעת שאתמול התכסית בשמיכה וקיווית להיעלם,
אך אנא אל תבקשי זאת. כי העולם לא יוכל להתקיים בלעדייך, את חשובה לי.
אחותי מדהימה,
את יודעת אלוקים יורד אל המקום הכי נמוך,
אני רואה איך הוא מלטף את שיעריך, פקחי עינייך.
את יודעת עד כמה השתנית? סוף סוף חזרת אל המקור שלך, ואת כל העטיפות והמחסומים השארת מאחור.
גיבורה שלי, תלחמי, תאבקי חזק.
לכל אחד ישנם את המאבקים שלו, וגם לי יש…למרות שזה לא נראה ככה מבחוץ,
ונכון, זה כואב לי, אני מדממת. אבל אני הולכת לצאת כמנצחת במלחמה הזאת, בדיוק כמוך.
אמנם האויב שלנו גדול ואכזר, אך הוא גם שקרן גדול. ואנחנו? אנחנו קדושות והולכות עם הכוח של אבא.
ואבא לא ייתן לבנותיו למות.
אמיצה שלי,
כשאת נרדמת בתוך שלולית דמעותייך, תנשמי עמוק.
ואני ואבא כאן.
הדמעות הללו הן החוזק שלנו, לא החולשה. הן מעידים על כך שאנו בני אדם, רגישים, כואבים, אך בכל זאת עומדים על שתי רגליים.
אחותי,
תאזרי כוחותייך, היום יום חדש,
וזאת קריצה משמיים להזדמנות חדשה,
קחי אותה, קפצי עליה.
ותבקשי,
כמו שאני ביקשתי.