אהבת חינם (סיפור מלחמה)

יצאתי בחרדה מחדרי כשאני יורד במהירות לקומה הראשונה של ביתי, כשאני רץ במהירות לכיוון הממד, כל משפחתי צפופה כבר בחדר הקטן וחסר האוויר הזה, מחכים רק לי. אבא שלי סוגר את הדלת הגדולה בזמן שאמא שלי בוכה על הכיסא האדום והקטן שעמד בפינת החדר המואר והקטן הזה.
אחי הגדול אדיש למדי מתיישב על הרצפה ששמיכה וכרית בידיו, וכך הוא חוזר לישון. את אחי הקטן אפילו לא העירו בשביל לרוץ לאזעקה אלא העבירו אותו לממד בזמן שישן. כעבור עשרים דקות יצאנו מהחדר הצפוף, כל אחד לחדרו, אני מנסה לחזור לישון אך לא מצליח, הביטחון נעלם ואני מחליט לישון הלילה בממד.
בממד הקטן שבבית שלי נמצא המחשב הנייד של אבא שלי, פתחתי אותו ונכנסתי לבדוק האם היו נפילות במקום שקרוב אלינו, להפתעתי גילתי שאכן היו נפילות, ועוד במקום בו גר חברי הטוב ביותר. במהירות רצתי להביא את הפלאפון שלי מהחדר שלי שבקומה השנייה והתקשרתי לחבר הכי טוב שלי, אחרי כמה צלצולים נשמעו קולות בכי מהצד השני של הקו.
" גיא?" הייתי מבוהל
" זה לא גיא, זאת אימא שלו." קול נשמע בנוסף לקולות הבכי הרמים.
" איפה גיא?" שאלתי ודאגה עלתה בקולי.
" גיא לא כאן." קולה של אימו של גיא נשבר ובכי שוב נשמע בקו השני.
" מה קרה לו גברת כהן?" הרגשתי מחנק בגרוני.
" הוא לא היה בממד." היא מלמלה בין בכי לבכי.
" מה קרה לו גברת כהן?!" צעקתי.
" הוא לא איתנו יותר! הוא נפגע מהרקטה שנורתה לכיוון הבית שלנו." היא אמרה ונשברה שוב, רק שהפעם הבכי לא נמצא רק בצד אחד של הקו אלא בשתי הצדדים.
לאחר לילה ללא שינה התעוררו ההורים שלי והאחים שלי, לאחר שקראו את הכותרת הראשית בעיתון וראו את התמונות הבינו מה עובר עלי וניסו להרעיף עלי חום ואהבה אבל כל מה שאני הרגשתי זה אך ורק שנאה.
איבדתי בלילה האחרון את חברי הקרוב ביותר בגלל המלחמה, בגלל שנאת חינם.
ה', אני מעולם לא ביקשתי ממך משהוא, אבל עכשיו אני מבקש.
אמנם אני לא מאמין גדול, אבל אם אתה באמת נמצא אי שם בשמיים, שולט בהכל.
תוכל בבקשה להגשים לי משאלה? רק משאלה אחת.
אני רוצה להחליף את המלחמה בשלום. ואת שנאת החינם לאהבת חינם. תוכל לעשות את זה?