אהבה זה מסובך

בס"ד
"אני מצטערת זה לא יקרה יותר" השפלתי את ראשי והרגשתי את הדמעות ששוכנות לי בתוך העיניים ומאיימות לפרוץ החוצה.
"את יודעת שאני אוהב אותך" אמר בקול בטוח ,מה שגרם לי להיות מופתעת הרי כרגע הוא אמר שאני צריכה לשחרר כי אנחנו לא נחזור.
"לא" אמרתי בכנות שאופיינית לי כל כך.
"חבל דווקא את בדרך כלל בטוחה בעצמך ובמה שאנשים מרגישים אלייך" אמר כאילו בכוונה רוצה להכאיב לי.
"כנראה שזה נעלם ביחד עם האהבה שלי אלייך" אמרתי והרמתי את ראשי .
הוא יפה כל כך ,הוא מושלם בשבילי אבל אני הפסדתי אותו.
"אני יכול לחבק אותך?" שאל והנהנתי כי הדבר שאני זקוקה לו כדאי לאזור כוח לעולם שבחוץ זה בסך הכול חיבוק שלו ,של הילד שאני כל כך אוהבת.
"אני יכולה לנשק אותך?" שאלתי כשהיינו קורבים אחד לשניה והוא הנהן אך כמובן הוא שלט בנשיקה כמו תמיד הוא אהב להיות השולט.
זאת הייתה נשיקה עדינה אך עם זאת פרעית ,בהחלט אחת הנשיקות הכי טובות שהיו לנו.
"את צריכה ללכת עכשיו כי אני צריך להיפרד ממך" אמר במעט כאב מורגש.
"אני לא רוצה ללכת" אמרתי והדמעות שכל כך פחדתי מהן התפרצו החוצה .
"אני פה לכל דבר נסיכה פשוט את לא אוהבת אותי את צריכה להבין את זה" אמר וכאב לי לשמוע את המילים שלו,אני אוהבת אותו! למה הוא לא מבין את זה?!.
"אני אוהבת אותך"צעקתי "אתה חלק ממני ובלעדייך חלק ממני חסר ואני מפחדת שאני לעולם לא ימצא את החצי השני" צעקתי .
הייתה שתיקה ,שתיקה לא ברורה הוא הסתכל עליי כמה שניות ולאחר כמה שניות הוא פשוט נישק אותי!