אדם של שמש

לצאת מהבית בשעה כזאת היא משימה לא קלה לאדם כמוני,שאוהב חום כמו שהוא אוהב את הילדים שלו.כן כן,באותה המידה.קצת פסיכי שהייתי מעדיף לישון שנת חורף ולא לצאת מהבית ומהשמיכה.
קרול אומרת שאני אדם לא רגיל.זה מחמיא,נכון?לפחות בשבילי.
קרול הכריחה אותי להיסחב בקור הזה של שעות הבוקר המוקדמות בשביל אודישין מעפן שגם בטח אליו לא יקבלו אותה.אבל מה לא עושים בשביל אישה?כל הדברים שאני לא אוהב אני עושה בשבילה.יכול להיות שגם אותה אני אוהב יותר מהילדים שלי?זה כבר מתחיל להיות באמת מוזר.יש מצב שהיא מכשפת?לא הייתי מתפלא לנוכח השעה שבא אני הולך ברחוב,והצורה שבה אני מחבק אותה לעייני כולם.לעולם לא חיבקתי מישהו לעיני כל.ובטח לא אישה.
בכל זאת..אני וקרול יצאנו לרחוב מחובקים עד עמקי נשמתינו.
קרול התרגשה ודיברה על דברים שלא בדיוק עיניינו אדם כמוני.אבל הנהנתי כמו שרק בן זוג טוב יכול להנהן.ובמחשבותיי התפללתי לאלוהים אם הוא אי שם בשמיים שיביא את השמש שתחממם אותי,שתעזור לעובר רוח תמים.לא צריך לציין שלא יצאה אליי שום שמש אלא אפילו ירדו טיפות.כנראה שהוא ממש כועס עליי הזה ששם,את האמת שיש לו על מה.
התקרבנו לבניין,כלומר אני וקרול.והיא התחילה לרעוד.
בהתחלה חשבתי הו הינה גם לה קר.אולי נוותר על הטיול המיותר וניכנס לבניין?אבל אז היא אמרה "אתה רואה איך אני מתרגשת" ואני חייכתי ואמרתי לה שברור שאני רואה.והיא אמרה שאני נחמד שקר לי,ואני חיבקתי אותה יותר חזק עד שהרגשתי את עצמותייה.
קרול הודתה לי שאני הולך איתה בשעה כזאת ושהיא ממש התרגשה מזה שלא הכרחתי אותה ללכת לבד או שנסע ברכב ובאמת פעם ראשונה שאני מצטרף אליה להליכת בוקר,"זה נחמד לא?" היא שאלה בחיוך.ואני אמרה שברור וכל בוקר אני בא איתה מעכשיו.והיא צחקקה ספק בהסכמה ספק מבינה את כוונתי הצינית.
היא הצביעה על בניין משרדי בהמשך הרחוב "הינה זה שם!!,אברי אני כל כך מתרגשת!"
ואני התחלתי בהרצאה,עד כמה זה לא משנה אם היא תתקבל,ועד כמה זה תעשייה מחורבנת שלא מועילה לאף אחד חוץ מלאנשים משועממים חסרי כל אינטלגנציה,ושתקח את זה רק בהנאה.והיא הנהנה בדיוק כמו שבת זוג טובה יודעת להנהן.