“אדון מחסום = גברת בושה”

כנראה שאתה נמצא המון בליבם של אנשיי העולם, הריי הרבה לא היה מספיק מעולם. סגורה אני במכלאות של עצמי. מנסה להתעורר, לחזור לעצמי, אך שוב, משהו עוצר בעדי. הוא לא מרפה, הוא לא מפסיק, גורם לי כל פעם מחדש להיכנס לעצב מעיק.
מי אתה אדון מחסום?
שאליי מתקשר ממספר חסום?
מי אתה אדון מחסום?
שתמיד מגיע אליי כזה חסון?
מי אתה אדון מחסום?
שהדבקת לי על הלב שסתום?
למה אתה עוצר אותי מלהתקדם?
למה נתת ליאוש שבי להיות קודם?
למה גרמת לאחרים לחשוב,
למה הוכחת לכולם שיש בי מכאוב? הרי אתה יודע שאתזה אני תמיד מנסה להסתיר,
אך גברת עליי ואתזה הפצת בהילוך דיי מהיר.
אז לך אדון מחסום,
רוצה אני לומר שאפרוץ אותך עוד היום!
לעולם יותר לא תיתמקם אצלי,
לא אתן לרע להישאר בי.
לא אתן לך לבלבל אותי,
אני יודעת שניסת לתחמן אותי.
אתה מחסום, גם שמך בושה,
מסתירה אותי מההתמדה.
אני כבר לא בורחת מהבושה,
כבר לא מוותרת על ההרגשה.
יותר לא מבקשת בקשה,
פשוט מחכה בקוצר רוח לשעה.
מפעילה מנגנון הבטחה,
שימנע ממני ליפול לידה.
לידה של הבושה,
לידה של הכלימה.
זאת שמנעה ממני להילחם,
זאת שגרמה לכולם אותי לנחם.
זאת שצחקה עליי שנפלתי,
זאת ששברה אותי שדיברתי.
זאת שהרחיקה את חבריי,
את אלו שנקראים בחיי כוחותיי.
זאת שנתנה לי לגמגם,
שלא איפשרה לי את עצמי לתרגם.
היא זאת שפחדתי ממנה כל כך הרבה, היא זאת שגרמה לי לחשוב ששום‪ דבר אינו שווה.
לסיום, בנימה חיובית,
שלא אשאר איתך חשבונית.
תודה על האירוח,
סליחה על הטיפוח.
אדע שוב לעולם לא להשאיר את הדלת במצב פתוח.