אדון כל הרופאים
בס"ד.
שיעול נוסף מרתק אותי בחדר. נמאס להיות חולה.
פתאום כל הימים שבהם ישבתי חסרת מנוחה גורמים לי להאריך כל דקה שבהם רק נשמתי לרווחה.
כעת הנשימות מקוטעות ולרוב מרגישים שחסר חמצן לא רק לגוף אלה גם לנשמה, אין חשק לקום לצחוק או לאכול. אני נוחתת על המזרון ועוצמת עיניים בהרגשת חוסר אונים איומה.
מים, אין להם טעם אבל פתאום הם מקבלות טעם מר ומבחיל.
ראש, כואב רק מלחשוב.
נשאר רק להביט למעלה ולהתפלל, לחזור לשיגרה שהייתה די משעממת וכעת לזה אני מייחלת.
*רפואה שלימה לכל החולים שביננו.
תגובות (0)