אגו.
בס"ד
וכמה אני אוהבת את זה, את הליטוף הזה של האגו, לשמוע את המילה "מוכשרת" ולהאמין שבאמת התכוונו.
איך שהלב מתנפח עד שהוא מוחץ את הריאות בלי להרוס, ורק ההרגשה הזו של גז המתפשט בתוכך, וגורם לי להאמין שאני יכולה לעוף. שגורם לי לראות דברים באור בהיר יותר, ושגורם לי להיות קצת יותר סבלנית, ואפילו לעזור, לאנשים שאני לא סובלת.
מחמאה על סיפור, שעושה לי את היום.
הערת אגב קצרה ונלהבת מחניך בפנימיה,: "וואי, איך את חכמה!" שגורמת לי להסמיק מעונג ושולחת דגדוגים קטנים בכל הגוף.
הכי אני אוהבת לקבל מחמאות על ציונים טובים, פרויקטים שהרמתי, לקבל הערכה על דברים שעשיתי, שהשקעתי בהם. וכשלא, אני נהרסת, מקבלת את האגרוף הזה שלופת את האיבר הדמיוני שנקרא אגו, אבל מרגיש לי אמיתי לגמרי, מרגישה איך הוא מתכווץ עד שלא נשארת ממנו אלא נקודה קטנה שלוחצת וכואבת בגרון. להרגיש אכזבה על כך שהם לא מאמינים בי, ולוקחים את המאמצים שלי כמובן מאליו.
אבל לפעמים, כשהאגו דומם, אני יודעת להעריך טוב יותר כל עידוד, יודעת שאולי ירד לי, אבל זה אומר שאני יכלה לעשות את זה טוב יותר,
להיות נחושה יותר.
ושוב מרגישה טוב.
ואני אוהבת להחמיא לאחרים, כי כשאני רואה איך הם מרגישים, את החיוכים, הכרת טובה על ההכרה שלי בהם זה כאילו גם אני מקבלת ליטופים.
וכולם מרוצים (:
תגובות (3)
:)
זה תמיד כיף לשמוע שבחים על דברים שלנו, אני ממש מסכימה איתך.
לי אישית לא יוצא לשמוע את זה הרבה (אבל אני סתם סתומה בלימודים, זה לא קשור) אבל הכי כיף זה שמאמינים בך, שאומרים לך שאתה יכול להיות מישהו, משהו גדול…
כלכך אהבתי את הקטע^^
ממש יפה,
ובוסף כולם מרוצים ;*)
ספירי,
אולי את לא שומעת את זה בבי"ס,
אבל כאן אני מכירה ילדה מוכשרת, עמוקה, חכמה ויצירתית.
ואת זה אני כותבת לך מכל הלב,
באמת.
אהבתי מאוד, תיארת יפה את ההרגשה שלך.
זה באמת נחמד לשמוע מחמאות :)