דורית- אבא אתה המעצבן עכשיו..

לא הלכתי לבית הספר למחרת. לא היה לי כוח. אבא בדרך כלל נותן לי להישאר בבית אם אני רוצה, לא ממש אכפת לו מזה. ב13:30, בא אליי עידן. הוא חבר טוב שלי, ואני והוא הסכמנו שאם אחד מאתנו לא מגיע לבית הספר אז השני עוזר לו להשלים את שיעורי הבית וכל השאר.. כשאבא פתח את הדלת אחרי הצלצול, הוא לא היה הכי מאושר. אבא לא כל כך אוהב את עידן. הוא חושב שהוא הבויפריינד שלי, ואני חושבת שהוא כל הזמן חושד בעידן בגלל שמתי שהוא היה קטן היו מתחתנים בגיל שלי. (דרך אגב, אין לי שמץ של מושג בהיסטוריה.) אז בקיצר ברגע ששמעתי את הקול של עידן אומר "שלום" אני רצתי מהחדר שלי לדלת הקדמית כי אם אני לא עושה את זה, זה מסתיים שעידן מוטרד. כן, קרה מקרה שלא באתי ואבא שלי אמר לעידן שהוא בא אליי: "אז, היית רוצה להתחתן עם דורית שתהיה גדול?" אוי ואבוי.
אז היום עידן ראה אותי בפיג'מה. הייתי כל כך נבוכה, הפרצוף שלי נהיה אדום כמו עגבנייה. הזמנתי את עידן פנימה ולקחתי אותו לחדר שלי. כשסגרתי את הדלת אני והוא התחלנו לדבר:
"אני ממש מפחד מאבא שלך."
"תאמין לי, יש לך סיבה טובה."
"הוא ככה עם כל אחד?"
"לא… האמת שרק איתך."
"מה נסגר איתו?"
"הוא חושב שאני ואתה נתחתן מחר."
"את זה כבר הבנתי. אהה, והבאתי לך את הספרים שאת צריכה. רוצה שנשב ללמוד?"
"כן, אחרי הכל בשביל זה באת."
למדנו.
תוך כדי שאנחנו לומדים, מי שהיה בבית הספר מספר למי שלא היה את רכילות השכבה, כדי שאף אחד מאתנו לא יפגר מאחור.
"אז מה חדש היום?"
"לא משהו מיוחד, חוץ משעומרי הציע לנועה חברות."
"באמת?! והיא הסכימה?!! הוא כזה חנון אם היא תסכים זה יפגע בסיכויים שלה להישאר ממוצעת."
"תתפלאי, היא הסכימה."
"אני לא חברה שלה יותר."
"באמת?"
"מעכשיו."
"אהה, לי אין ממי להיפרד אני ממילא לא הייתי חבר של אף אחד מין השניים."
"באמת??????"
"ברור שכן! נועה מחליאה אותי למה שאני ארצה בכלל להיות איתה?"
ב15:15 עידן הלך, ואז הייתה לי שיחה עם אבא שלי.